אבצס הינו דלקת מוגלתית של זקיק השערה. אבצס מתפתח עקב חדירת זיהום חיידקי סטפילוקוקוס לבלוטות החלב, אי שמירה על רמת היגיינה נאותה, הזעה מוגברת, אלרגיות מסויימות וירידה בחסינות. אבצס מופיע כנגע עור בודד או כמספר נגעים. בתחילה, מופיעה אדמומיות על העור, לאחר מכן ישנה תחושת כאב, מופיעה נפיחות, ולבסוף נוצר מעין ראש מוגלתי. תהליך זה גורם לרוב לעלייה בטמפרטורת הגוף. אבצס (או מורסה) נבדל מתצורות מוגלתיות אחרות בכך שהוא מתרחש רק במקומות שבהם צומח שיער, ולכן נגעי עור אלו אינם קיימים על כפות הידיים או כפות הרגליים. הסיבה לכל נגע עור מוגלתי היא חדירת חיידק לאיבר פגום או מוחלש, אשר, בתנאים נוחים, מתחיל להתרבות על ידי חלוקת תאים מהירה. בשלב זה, הגוף נלחם במאמץ רב בדלקת ומגביל את האזור המודלק. מכאן התוצאה של הופעת מעין כמוסה, קפסולה או גוש מוגלתי בעור. עוד על אבצס לחצו כאן.

אנגיופיברומה בעור (בשמה הנוסף – אנגיומה טרשית, המנגיופיברומה) הינה נגע עור שפיר המורכב מרקמת חיבור של כלי דם וסיבים. לאנגיופיברומה של העור יש מראה של נגע כדורי קמור קטן בעל גבולות ברורים. בקוטר של 3 מ"מ עד כמה סנטימטרים. הצבע משתנה בין ורדרד, צהבהב לחום, מארג העור בנגע זה הינו צפוף ואלסטי. פני השטח של האנגיופיברומה נראים שקופים ואף הנימים נראים דרך העור במהלך אבחון של דרמוסקופיה. לרוב נגע זה גדל לאט, ונשאר ללא שינוי לחלוטין במשך שנים. לרוב נגע זה מתפתח לאחר גיל 40-50, בשכיחות דומה בגברים ובנשים. נגע זה נחשב נדיר יחסית.

לרוב, אנגיופיברומה עורית נוצרת על עור הגפיים (ידיים ורגליים), לעתים רחוקות היא נמצאת על הפנים. אנגיופיברומה אינה גורמת לגירוי כלשהו, למעט לעיתים לגירוד קל. מספר מאפיינים הופכים את אנגיופיברומה לדומה מאוד לדרמטופיברומה. עוד על אנגיופיברומה, לחצו כאן.

אנגיוקרטומה בשק האשכים היא מקרה מיוחד של נגעי עור שפירים במפשעה אצל גברים. נגעי עור אלה מופיעים כנגע בודד או מספר רב שלהם, הם דומים לגושים קטנים כהים בגוון סגול, שחור או אדמדם עם משטח קשקשי. לרוב אנגיוקרטומה (Angiokeratoma) בשק האשכים מופיעה ללא כל סימפטום, אבל ייתכנו לעיתים תחושות גירוד או כאב מסויים, תחושות אלו יכולות להופיע לרוב לאחר מגע מיני או גירוי חיצוני. נגעי עור אלו לרוב יאובחנו בקלות על ידי בדיקה פיזית אצל רופא העור בקופת חולים, כולל בדיקת דרמטוסקופיה. אין טיפול ספציפי רפואי עבור אנגיוקרטומה בשק האשכים. שכן אלו נגעים אסתטיים ללא כל בעיה רפואית. לפיכך, כלל השיטות עבור הסרת אנגיוקרטומה הינן מבחינה אסתטית ולא רפואית. עוד על אנגיוקרטומה, לחצו כאן.

אקנה (נקרא גם, פצעוני בגרות / פצעי בגרות, נקודות שחורות, נקודות אדומות, נקודות לבנות ומחלת אקנה),זוהי מחלה כרונית המתחילה בחסימת צינורות החלב על רקע סבוריאה (תהליך של דלקת) שמנונית ומאופיין בעיקר לגיל ההתבגרות. ישנה חשיבות רבה לתשומת לב במיוחד לילדים בגילאי 10-17, כאשר הופעת נקודות שחורות, אדומות ולבנות, מעין "פצעונים" קטנים אשר מופיעים על הפנים באזור האף, הלחיים, הסנטר. אנשים רבים נוטים לחשוב שזו תופעה הקשורה לגיל ואשר היא תחלוף מעצמה. נהפוך הוא, קיפאון של בלוטות החלב בצינורות הניקוז, הוא סביבה נוחה להתפתחות זיהום. אם הטיפולים אינם נעשים בזמן ולא נוקטים בטיפול הולם, אזי מתרחש תהליך דלקתי ומתפתח אקנה כרוני. בעשורים האחרונים לאקנה יש נטייה ל"הזדקנות "והיא מתבטאת בכל גיל – "אקנה מאוחר". המחלה מחמירה בשימוש מופרז בתכשירי קוסמטיקה למיניהן כגון: אבקות (פודרות), סומק, קרמים, ושימוש מופרז בתרופות. בטיפול שגוי ומאוחר מתפתחים אלמנטים אשר הם בלתי הפיכים כגון: צלקות קלואידיות, היפרטרופיות ונורמו-אטרופיות וכתמי עור עמוקים עם היפו-פיגמנטציה. עוד על אקנה. לחצו כאן.

העור הוא איבר ההגנה העיקרי והראשון בגופנו. העור מגן על האיברים הפנימיים בגופנו מפני נזקים, לחץ, טמפרטורות גבוהות, קרינה וחיידקים. אבל אף שהעור הינו שכבת הגנה אף שכבה זו צריכה הגנה. וזהו תפקידן של בלוטות החלב בעור, בלוטות חלב אלו מפרישות חומצות כדי להילחם בחיידקים ולהעביר את החומרים הדרושים לעור. למרבה הצער, לפעמים בלוטות אלו אינן פועלות כפי שהן צריכות והתעלות שלהן נחסמות. במקרים כאלה, עלול להתפתח נגע עור, או יותר נכון – גוש שומן המכונה אתרומה ((atheroma. גוש שומן מסוג אתרומה יכול להופיע אצל אנשים בכל גיל, אם כי הוא פחות שכיח אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים. אתרומה היא גידול קטן ושפיר מתחת לעור. היא נוצרת בבלוטת החלב. בתנאים רגילים, מיוצר בבלוטות החלב כל הזמן שומן, שמועבר מאוחר יותר לשיער והעור. אבל אם היציאה מהבלוטה סגורה, אז השומן מצטבר בפנים. כך נוצרת אתרומה או בשמה השני, ציסטה של בלוטת החלב. אל דאגה, גוש שומן זה אינו מסוכן לבריאות.

אתרומה היא בעיה נפוצה הפוגעת באנשים מכל הגילאים ומשני המינים. מה המהות של גוש שומן זה? לא מדובר בגידול, אלא בציסטה, כלומר אתרומה היא גוש שומן אשר יש בו קפסולה בעלת תוכן צהבהב, לרוב עם ריח לא נעים. סוג גוש שומן זה נוצר כתוצאה מחסימה של צינורות ההפרשה של בלוטת החלב. אתרומה מתפתחת באזורי העור העשירים בבלוטות החלב (קרקפת, פנים, גב, דופן בטן קדמית). לרוב, אתרומה מופיעה על הקרקפת, על הפנים, על הגב בצורה של היווצרות צפופה ומעוגלת של גושי שומן על העור. באם התפתחה דלקת, העור שמעל אותו הנגע הופך לאדום, גודל הנגע גדל והוא הופך לכואב. עוד על אתרומה, לחצו כאן.

העור הוא האיבר האנושי הגדול ביותר ויש לו פונקציות רבות בגוף. הגנה, החלפת חום, נשימה, תהליכים מטבוליים, הוא מכיל מספר רב של קולטנים ובמקביל העור חווה את ההשפעה העצומה של מצבים חיצוניים.

בין מחלות עור, קבוצה נפרדת מורכבת מנגעי עור שונים, נגעי עור אלה יכולים להיות שפירים או ממאירים, ויכולים להיות מולדים או נרכשים. נגעים בעור נוצרים כתוצאה מהתפשטות תאים פתולוגית. הם יכולים להיות קטנים, או שהם יכולים להגיע לממדים עצומים. הסטטיסטיקה אומרת כי גידולים פיגמנטיים נמצאים אצל 80% מהאנשים והם ממוקמים בכל אזורי עור הגוף והריריות.

מבחינת גושי שומן בעור מדובר בבליטות קטנות אשר מופיעות מתחת לעור. גושי שומן אלו גדלים לאט ובדרך כלל אינם מפריעים מבחינה בריאותית אלא מבחינה אסתטית. גושי שומן בעור אלו הם תצורות שנוצרות מתאי השומן מתחת לפני השטח של העור ונחשבות שפירות לחלוטין ברוב המקרים. עוד על גושי שומן, לחצו כאן.

דרמטופיברומה (באנגלית: Dermatofibroma) מושג זה מתייחס לנגעי עור שפירים על העור. שמה השני הוא היסטיוציטומה (או המנגיומה טרשית). דרמטופיברומה הוא סוג נפוץ מאוד של נגע עור שפיר. נגעי עור מסוג זה גדלים לאט, צבעם ורוד עד חום, נגעי עור אלו בדרך כלל קטנים ומופיעים ללא כאבים. שם נוסף לנגע עור זה הוא היסטיוציטומה סיבית שפירה. היא נוצרת בעומק העור, ורק חלק קטן ממנה יוצא החוצה. ברוב המקרים, נגעי עור אלו מופיעים לרוב אצל נשים. בדרך כלל מופיע רק נגע אחד, לעתים רחוקות יותר יופיעו מספר נגעים בעור. המיקום הנפוץ ביותר להופעת דרמטופיברומה הוא על הרגל. עם זאת, נגע עור זה יכול להופיע על בפלג גוף עליון, בכתף, בפנים ואזורים אחרים. במראה שלה, דרמטופיברומה דומה לשומה או יבלת. בדרך כלל יש לה משטח חלק. היא נחשבת כנגע עור שפיר המורכב מתאי – פיברובלסטים והיסטוציטים. היא עשויה לשנות את צבעה. והיא אף יכולה להופיע בגוונים ורודים, חומים, סגולים, שחורים ואפורים. הצורה של נגע עור זה לרוב מעוגלת. עוד על דרמטופיברומה, לחצו כאן.

היגרומה היא נגע עור מסוג גוש שומן המורכב מכמוסה בעלת גבולות ברורים אשר בתוכה קיים תוכן שקוף דמוי ג'לי. לעתים קרובות ההיגרומה מופיעה על היד, ובאזור זה לעיתים קרובות גוש שומן זה גורם לאי נוחות. לצערנו, כיום לא ברורה הסיבה להופעת גוש שומן זה, ובכמו נגעי עור רבים אחרים, קיים קשר לפציעות חוזרות בעור, מאמץ גופני מוגבר, אך במקרים מסוימים ההיגרומה מופיעה ללא סיבה נראית לעין. במקרה זה נוצרת נפיחות קלה של העור, כאילו יש מעין גולה קטנה בפנים.

המיקום האהוב על גוש שומן זה הוא אזור מפרק כף היד, אם כי קורה שהוא מופיע גם במקומות אחרים בגוף. עוד על היגרומה, לחצו כאן.

אחד הפרמטרים החשובים ביותר המשפיעים ישירות על מצב עור האדם הוא תפקודן של בלוטות החלב. עם פעולתם הרגילה, העור נראה רענן, אלסטי ומתוח, וכמות ההפרשה המיוצרת על ידי בלוטות החלב מאפשרת לגוף להגן ביעילות על האפידרמיס (השכבה החיצונית של העור) מפני השפעות חיצוניות, מבלי לגרום לסתימת הנקבוביות בו. יחד עם זאת, לעיתים מתרחשת תקלה בעבודתן של אותן בלוטות החלב, מה שעלול להוביל להיפרפלזיה שלהן, המתבטאת בצורת נגעי עור לבנבנים או צהבהבים עם חריץ קטן במרכז בצורת מכתש. תופעה זו נקראת, היפרפלזיה סבצאית, או בשמה השני – היפרפלזיה של בלוטת החלב.

היפרפלזיה – עיבוי והרחבה של בלוטת החלב (בלוטות החלב נוצרות לאורך חיי האדם, ותהליך זה פעיל יותר בשנה הראשונה לחייו של אדם ובשנות התבגרותו). היפרפלזיה סבצאית מתפתחת בדרך כלל אצל גברים אחרי גיל 25-35 והסיבות המדויקות להופעתה אינן ברורות כיום, אך מספר מומחים בעולם סבורים כי התקלה היא בחוסר האיזון ההורמונלי של הגוף. נגעי עור אלו אינם נחשבים כמסכני חיים, אולם הם מובילים למומים קוסמטיים קשים, שכן לרוב היפרפלזיה של בלוטות החלב מתרחשת על הפנים: מצח, לחיים, אף ועפעפיים תחתונים. עוד על היפרפלזיה סבצאית, לחצו כאן.

המנגיומות שרי אלו הן בליטות שמתפתחות על העור, לרוב בגיל מאוחר יותר, אך אינן סרטניות. הבליטות בדרך כלל אדומות, נראות כמו נקודות אדומות בצבע אדמדם (המזכיר דובדבן – cherry) ומכאן שמם. גודלן די קטן. המנגיומות שרי הם תוצאה של הרבה ורידים קטנים שצומחים יותר מדי מתחת לעור. בדרך כלל אין צורך בטיפול בבליטות שפירות אלה, אך ניתן להסיר אותן בנסיבות מסוימות, במיוחד למטרות קוסמטיות (במידה וזה מפריע לאותו האדם).

אף על פי שכל אדם מכל גיל או מוצא יכול לקבל המנגיומות שרי, הן בדרך כלל שכיחות באופן משמעותי בקרב אנשים מבוגרים. מסיבה זו, ניתן לקרוא לבליטות גם המנגיומות סניליות. השכיחות של המנגיומות עולה עם העלייה בגיל וזאת משום העובדה שעם הגיל העור הופך לשברירי יותר וכלי הדם רגישים יותר לנזק. באותן נקודות אדומות ניתן להבחין יותר בבירור באנשים בהירי עור.

המנגיומות שרי ניתן למצוא כמעט בכל מקום בגוף, אך הן יכולות להיות בולטות יותר בחזה ובגב. למרות שלרוב הנקודות הן בצבע אדום, במקרים מסוימים הן יכולות להיות סגולות או אפילו חומות. אותן המנגיומות מופיעות בצורת כתמים על העור או כנגעים בולטים ומעוגלים, בעוד שלעיתים הן יכולות להיות שטוחות יותר. הגודל אמנם יכול להשתנות מאוד, אך נדיר שהמנגיומות שרי גדלות מגודל ראש נעץ, וחלקן כה קטנות עד שבקושי ניתן להבחין בהן.

בדרך כלל אין צורך לפנות לטיפול רפואי בהמנגיומות שרי. הטיפול מתבצע בדרך כלל בגלל שאותן נקודות אדומות החלו לדמם או בגלל שאותו האדם רוצה להסיר את המנגיומה מסיבות קוסמטיות. המנגיומות שרי המופיעות על הפנים, הידיים או הרגליים עשויות להיות מכוערות וניתן להסיר אותן במספר שיטות באם הן מטרידות את המטופל. אם קיים חשש בנוגע האם נגע העור מסוג המנגיומה שרי עלול להיות סרטני, ניתן לבצע ניתוח להסרת דגימת עור לצורך בדיקה (בדיקה פתולוגית).

אצל אנשים מעל גיל 30 הופעה של המנגיומות שרי (או בשמן השני המנגיומות סניליות) בודדות או מרובות היא תופעה שכיחה. הקוטר של הנגעים הקמורים והמעוגלים הללו יכול להיות בין 1 ל -5 מילימטרים. בתחילת התפתחותם הן מקבלות צבע אדום ובהמשך מקבלות לגוון כמעט בורדו. מספרם יכול להיות משמעותי למדי ויכול להגיע לעשרות ואף למאות. המנגיומות כאלה אינן ממאירות, אך הופעתן ההמונית עשויה להיות סיבה להתייעצות עם אונקולוג על מנת להסיר כל חשש. עוד על המנגיומות, לחצו כאן.

בלוטות החלב בעורנו ממוקמות בבסיס זקיק השערה. אותן הבלוטות מייצרות חלב, אשר מעניק לחות לעור ומגן עליו מפני ההשפעות השליליות והחיצוניות של הסביבה כגון, חיידקים ופטריות. הפרשת יתר של בלוטות חלב אלו מעוררת היווצרות אקנה (מעין נקודות שחורות, פצעונים או בשפה המוכרת – חצ'קונים). באזור הפנים, לרוב חצ'קונים אלו ממוקמים במקומות של בלוטות החלב הגדולות (על המצח, הרקות, הלחיים, האף והסנטר). אותם החצ'קונים בטיפול לא ראוי ולא מקצועי לרוב ישאירו סימנים על עור הפנים אשר נראה כמו צלקות קטנות ועגולות, אלו הם החטטים בפנים. עוד על חטטים, לחצו כאן.

התופעה מתאפיינת בבליטות עוריות אשר עלולות להיגרם כתוצאה מחדירה של חיידקים את שכבות העור העליונות . מדובר בתופעה עתיקת יומין אשר עדויות לה נמצאו על מומיות בנות כ-3,000 שנים

• היבלות נוצרות כתוצאה מהידבקות שעוברת דרך משטחים או מגע ישיר עם אדם שסובל גם הוא מיבלות.
•  כל אדם אשר נחשף במהלך חייו לנגיפים הגורמים ליבלות, חשוף להתפרצות יבלות על עורו בשלב זה או אחר.
• אנשים בעלי מערכת חיסונית נמוכה עלולים לסבול יותר מיבלות.
• מרבית הסובלים מהן מתארים חווית אי נוחות ואף כאב וכמו כן, מתארים קושי בהתמודדות עם הפגיעה בפן האסטטי.קיימות דרכי טיפול שונות שיסייעו לכם בהתמודדות עם התופעה.עוד על יבלות, לחצו כאן.

כתמי פיגמנטציה באים לידי ביטוי על העור בצורה של כתמים בהירים יותר (היפופיגמנטציה) או כהים יותר (היפרפיגמנטציה).

לא כולם יודעים מה זה מולוסקום (נקרא גם מולוסקום קונטקטיוזום Molluscum contagiosum יבלות מים) השם המוזר הזה מסתיר זיהום נגיפי שנפוץ למדי בקרב ילדים. מולוסקום מאופיין בפריחות בעור כמעין גושים קטנים לבנים או ורודים שעשויים להיות פניניים ובמרכזן שקע. הפריחה, בהתאם לשלב ההתקדמות של המחלה, יכולה להיות ממוקמת בכל הגוף.

בדרך כלל, נגעי עור אלה קטנים בגודלם (בין 1 מ"מ ל 1.5 ס"מ), אבל כאשר הם קרובים זה לזה, במיוחד כאשר המערכת החיסונית חלשה, הם יכולים להתמזג לכדי גוש אחד ולהגיע למספר בגודלם לכמה סנטימטרים.

מבחינת העור, הנגיף נכנס לתאי השכבה הבסיסית של האפידרמיס וגורם לחלוקה מואצת של מבני התאים, וכתוצאה מכך נוצרים נגעי עור קטנים בעלי צורה מעוגלת עם מעין שקע טבורי במרכזם על גבי העור. מולוסקום אינה מחלה מסוכנת. למרות זאת, בהחלט מומלץ לטפל בזיהום ובתסמיני המחלה (אותם יבלות מים). עוד על מולוסקום, לחצו כאן.

מיליום (באנגלית: milium, whitehead) היא נקבובית סגורה וקטנה הנובעת מחסימה של בלוטות הזיעה בעור או חסימה של זקיקי השיערות בעור. מיליום הוא מעין גוש שומן בעל גוון לבן, אשר קוטרו נע בין 1 ל -2 מילימטרים. לרוב מיליה מופיעה על עצמות הלחיים והעפעפיים אך יכולה להופיע גם על הידיים, הצוואר והדקולטה (אזור המחשוף בין הכתפיים לחזה). נגעי עור אלו מתפשטים במהירות ויכולים לתפוס שטח גדול על העור. הסיבות להופעת גושי שומן אלו שונות כגון: פגיעה בחילוף החומרים, חוסר איזון הורמונלי, תזונה לא נכונה, בעיות בבלוטת התריס, שימוש בתכשירי קוסמטיקה באיכות ירודה ועוד.

אנשים בכל גיל רגישים למראה של מיליה. וגושי שומן אלו יכולים להופיע על העור כנגעים בודדים או מרובים. הדבר המעודד בנגעי עור אלו שהם אינם יכולים להתפתח לתצורות ממאירות, והם מוסרים אך ורק מסיבות אסתטיות.

ברוב המקרים, נגעי עור מסוג מיליום חולפים מעצמם לאחר זמן מה (לרוב בין שנה ל4 שנים), וזאת בשל ההתחדשות הטבעית של השכבה העליונה בעור. אך יחד עם זאת חשוב לציין שגושי שומן אלו לא רק יכולים להישאר על העור, אלא גם יכולים להיות גם גדולים יותר. במקרה מעין זה, יש לפנות לבדיקת רופא עור טרם הסרת מיליום בלייזר. עוד על מיליום, לחצו כאן.

האיבר האנושי הגדול ביותר הוא העור, איבר זה לא רק אחראי על כיסוי והגנה של השרירים, העצמות והאיברים הפנימיים, אלא אחראי גם על וויסות טמפרטורת הגוף, השתתפות בתהליכים מטבוליים, ואף בשקיעת הדם. המצב הכללי של הגוף יכול להשפיע על העור, השיער והציפורניים.

נגעי עור הם קבוצה גדולה של חיידקים המופיעים על העור בצורות שונות. יבלות, פריחות, שומות, נקודות חן, סרחי עור בפנים ובשאר חלקי הגוף השונים, פלולות וכולי כל אלו כלולים בקטגורית נגעי עור.

המוזרות של נגעי עור היא שנוכחותן הופכת ברורה מהשלבים המוקדמים ביותר. לדבר זה יש יתרון, שכן זה עוזר למטופל באבחון מוקדם ובאפשרות להתחיל בטיפול באופן מיידי. מצד שני, נגעי עור אלו גורמים לאנשים רבים אי נוחות פסיכולוגית קשה (בעיקר מבחינה אסתטית), במיוחד כאשר לא ניתן להעלים במהירות את נגעי העור. אף על פי כן, אבחון וטיפול בכל מחלה דרמטולוגית הם תנאי הכרחי לחזרה לחיים מלאים.

הופעת נגעי עור בגופנו יכולים להיגרם על ידי גורמים רבים. חלקם אופיינים למחלה מסויימת, אך אחרים לעיתים קשה לאבחן ולהצביע על הגורם להופעתם.

נגעי עור הם לרוב תוצאה של מחלות דרמטולוגיות (מחלות עור). בדרך כלל, בנוסף לסוגים שונים של תופעות מופיעים גם אדמומיות, גירוד או נפיחות. נגעי עור יכולים להיות ממוקמים בכל הגוף או להופיע במקום אחד בלבד. לרוב נגעי עור נראים על הפנים, הגב, הידיים, הרגליים והקרקפת. ברגע הופעתם של נגעי עור יש מקום להתייעצות עם רופא עור טרם טיפול. עוד על נגעי עור, לחצו כאן.

נימים על הפנים (טלנגיאקטזיה או רוזציאה) ונימים בגוף יכולים להופיע אצל אנשים רבים מסיבות שונות. הסיבות העיקריות להופעת נימים בפנים, נימים ברגליים ונימים בגוף הינם, חשיפה מוגזמת לשמש, שימוש תדיר בסאונה, כוויות קור בעור ובעיקר נטייה גנטית. סיבות נוספות להופעת נימים בולטים בפנים  ובגוף הינם, צריכת קפה מרובה, עישון, נטילת תרופות הורמונליות, מתח וצריכה מוגזמת של אלכוהול. נימים ברגליים מופיעים בדרך כלל הן אצל נשים לאחר לידה, והן אצל אנשים מבוגרים עקב פעולת יתר ועומס על אותם נימים. אותם הנימים, לאחר הופעתם הם גורמים לאי נוחות אסתטית אצל רוב האנשים. לכן הסרת נימים בלייזר הינה הפיתרון הטוב והיעיל ביותר. עוד על נימים, לחצו כאן.

נמשים (או בשמם המקצועי – אפלידים) אלו כתמי גיל כתמי פיגמנט קטנים על העור. ככלל, הנמשים נקבעים גנטית ומופיעים בילדות המוקדמת. אך לעיתים קרובות, נמשים יכולים להופיע לאחר חשיפה ממושכת לשמש. יש אנשים שיש להם נמשים רק בקיץ. ויש אנשים שיש להם אותם כל השנה.

הנמשים הם כתמים צהובים או חומים לא סדירים הממוקמים באזורים החשופים לאור השמש (פנים, גב עליון, גפיים, דקולטה – החלק החשוף מהצוור עד החזה והכתפיים), לפעמים הם יכולים להתמזג אחד עם השני לכתמים גדולים יותר. ההנחה היא כי הנטייה לנמשים היא תכונה מולדת של העור בשל היכולת להגביר את ייצור המלנין מבלי להגדיל את מספר תאי הפיגמנט (מלנוציטים). קרניים אולטרה סגולות (כגון השמש ושיזוף מלאכותי) מעוררות את הופעת הנמשים ואף מכהות אותם.

ההיפטרות מאותם כתמי פיגמנט קטנים, הידועים יותר בשם נמשים, היא משימה בעייתית מאוד, במיוחד באם מנסים להסיר אותם באופן עצמאי, ללא עזרה של מומחים.  יש כאלה המתייחסים אליהם כדבר טבעי וחיים איתם בשלום, ויש כאלה אשר עבורם אותם נמשים מהווים פגם קוסמטי ואסתטי. עוד על נמשים, לחצו כאן.

נקודת חן (או בכינוי הפחות יפה – שומה) , הידועה גם בשמה הרפואי "נבוס מלנוציטרי" (melanocytic nevus). מלנוציט, כלומר התא המכיל את הפיגמנט (צבע). נקודת חן מוגדרת כריכוז פיגמנטים בעור במיקום אחד. תופעת נקודות חן ניתן לחלק לשתי קבוצות: נקודות חן מולדות ונקודות חן נרכשות (בנקודות חן נרכשות ניתן להבדיל בין שתי סוגים: נקודות חן רגילות, נקודות חן חריגות). נקודות החן יכולות להיות בצבע חום בהיר, חום כהה, סגול, שחור או כחול.

נקודות חן מופיעות בשל הצטברות תאי פיגמנט הנמצאים בין הדרמיס (השכבה הפנימית של העור) לאפידרמיס (השכבה העליונה ביותר של העור). נקודות חן יכולות להיות ממוקמות בתוך הדרמיס, על פני השטח או בשכבות הגבול של העור. נקודת חן יכולה לבלוט על פני שטח העור או להיות פנימית. בגודל, נקודות חן יכולות להיות קטנטנות מאוד, או להיות גדולות מאוד (בערך 10-15 ס"מ). נקודות חן אשר גדולות מאוד מהוות את הסכנה הגדולה ביותר מבחינה אונקולוגית. הסכנה של כל נקודת חן גדולה מאוד היא שבתנאים מסוימים היא עלולה להפוך לממאירה – מלנומה. לכן קיימת חשיבות יתרה לצורך של בדיקת נקודות חן אלו. עוד על נקודות חן, לחצו כאן.

נקודות חן אדומות בעור עשויות להיות שונות זו מזו בגודל, במיקום ומהסיבות להופעתן. חלק מנגעי עור אלו חולפים ונעלמים לאחר ביטול הגורם להופעתם. דוגמה לכך תהיה פריחה בעור. עם זאת, לפעמים נקודות חן אדומות הן קבועות. במקרה זה, יש לשקול הסרת נגעי עור אלו לצמיתות. לפני שממשיכים, יש חשיבות רבה שכל נקודת חן אדומה בעור, צריכה להיבדק על ידי רופא עור בקופת החולים על מנת לבדוק תקינות, תסמינים וסיבות להופעתה. לאחר שנקבע שנקודת החן הינה אסתטית, ניתן להיפטר להסיר אותה לצמיתות ללא כל חשש. עוד על נקודות חן אדומות, לחצו כאן.

לפני שנבין מה זה קריותרפיה, חשוב להדגיש שמדובר על טיפול הכלול בקטגוריית 'הטיפולים הטבעיים'. המשמעות היא, שתהליך הריפוי והחידוש של הגוף אינו על ידי תרופות או תכשירים, הגוף בעצמו עובר התחדשות על ידי יצירת המצב הבא – חשיפה של הגוף לקור קיצוני.

איך זה קורה? כאשר הגוף נחשף לקור קיצוני הוא מתגונן על ידי שינויים במערכת כלי הדם, התכווצות של העור ועלייה בפעימות הלב כדי לשמר, ככל שניתן, את רמת החום בגוף. כמובן שחשיפה ממושכת לקור קיצוני גורמת לגוף נזק ולא תועלת, אולם בטיפול הקריותרפיה הקור אליו נחשף הגוף הוא חיצוני ומבוצע לזמן קצר בלבד. בצורה הזו הגוף לא ניזוק, אך הוא עדיין משחרר את מנגנוני ההגנה המיועדים לשמור עליו מפני קור קיצוני. לאחר מכן הגוף חוזר למצב הטבעי שלו. החומרים שמפריש הגוף לדם זורמים בכל הגוף ומרפאים בצורה טבעית לחלוטין נגעי עור ויבלות ומחדשות את פני העור לחלוטין.

למעשה, הטיפול דומה לחנקן הנוזלי שמטרתו לייבש את האזור הנגוע ולגרום לו ליפול מעצמו. ההבדל הוא רק באופן הטיפול.  תהליך הריפוי בקריותרפיה הינו טבעי בעוד שחנקן נוזלי הוא חומר שמקפיא את האזור הנגוע. עוד על קריותרפיה, לחצו כאן.