נקודות שחורות על שק האשכים
נקודות שחורות על שק האשכים (אנגיוקרטומה – Angiokeratoma) הוא מקרה מיוחד של דרמטוזיס (הפרעה בעור שלא בנוכחות דלקת) כלי דם אשר המיקום השכיח ביותר שלו הוא על שק האשכים. אנגיוקרטומה מאופיינת בהופעת נקודות שחורות על שק האשכים הן יכולות להופיע כנקודה בודדת או כמספר רב של נקודות, נגעי עור אלו הם מעין גושים קטנים כהים בגוון סגול, אדמדם או שחור עם מראה של משטח קשקשי. תופעה זו היא אסימפטומטית (ללא סימפטומים מקדימים), אבל גירוד או אי נוחות פיזית מסויימת עשויים להתרחש (בעיקר לאחר מגע מיני או גירוי חיצוני). אבחנה של אנגיוקרטומה מתבצעת על ידי בדיקה פיזית (ברוב המקרים רופא העור יאבחן רק על סמך הסתכלות), בדיקת דרמטוסקופיה, ובמקרים חריגים על ידי בדיקת ביופסיה. אין טיפול ספציפי לנגעים אלו. שכן, אנגיוקרטומה הינם נקודות על שק האשכים אשר שפירות לחלוטין ומהוות רק בעיה אסתטית. 
קצת רקע..
בשנת 1896, ג'ון אדיסון פורדייס, רופא עור אמריקאי, תיאר לראשונה אנגיוקרטומה בשק האשכים במטופל בן 60. המונח "אנגיוקרטומה" הוא ממקור יווני ופירושו "גידול כלי דם קרטיני", אם כי ההיווצרות אינה גידול אמיתי. בעיקרו של דבר, מדובר בדרמטוזיס של כלי דם עם נימים מורחבים על פני העור והיפרקרטוזיס. מדובר בהיווצרות שפירה ואין לה נטייה לממאירות. השכיחות המדויקת של נקודות שחורות על שק האשכים לא ידועה עד היום. בנשים, נגעים אלו מופיעים בתדירות נמוכה יותר מאשר בגברים. ידוע שהסבירות להיווצרות אנגיוקרטומה עולה עם הגיל: מ-0.6% בגילאי 16-20 ל-16.6% בגיל 50 ומעלה.
נקודות שחורות על שק האשכים – גורמים
הסיבות להיווצרות נקודות שחורות על שק האשכים נתונות לוויכוח. בפועל ביטויים אלו נגרמים על ידי אקטזיה (התרחבות) של כלי דם קטנים, המעניקים לגושים את צבעם, והיפרקרטוזיס (קילוף) של האפידרמיס (שכבת העור העליונה). יצוין כי הסבירות להתרחשות אנגיוקרטומה קשורה קשר הדוק לירידה בטונוס כלי הדם ולעלייה מקומית בלחץ הוורידי, שהסיבות לכך עשויות להיות התנאים הבאים (אך לא בהכרח):
- מחלות של איברי האגן – אלה כוללים דליות של חבל הזרע והידרוצלה (מים באשכים) אצל גברים, דליות של הפות בנשים, בקע מפשעתי, גידולים של מערכת גניטורינארית (סרטן הערמונית, שלפוחית השתן, אפידידימיס). התרחשות והחמרה של יתר לחץ דם ורידי מקומי עקב עודף משקל, עצירות ומאמץ במתן שתן.
- טראומה של איברי המין – פציעות מקריות באיברי המין, ביצוע ניתוח בפין או בשק האשכים, אשר עלולות לגרום להתרחבות כלי הדם בשק האשכים. היפותרמיה והיסטוריה של טיפולי הקרנות לגידולי אגן יכולות לעורר גם כן תופעה זו.
- הפרעות אנדוקריניות ומטבוליות – קיים קשר ברור בין שינויים הורמונליים להתפתחות אנגיוקרטומה של שק האשכים. גיל ההתבגרות, אנדרופאוזה (גיל המעבר אצל גברים), טיפול הורמונלי, הפרעות מטבוליות, תזונה לא מאוזנת ועישון הם גורמי סיכון המגבירים את הסבירות להופעת נקודות שחורות על שק האשכים.
בנוסף, ההנחה היא שאנגיוקרטומה קשורה לשינויים ניווניים בסיבי השריר ובסיבים האלסטיים של עור שק האשכים עקב הזדקנות. תהליכים דיסטרופיים ברקמות רכות תורמים לאובדן טונוס דופן כלי הדם ולהרחבה של כלי הדם. לחץ מוגבר לטווח ארוך (יתר לחץ דם ורידי מקומי) מחמיר עוד יותר את הנזק לדפנות הנימים, התרחבותם ועיוותם.
תסמינים של אנגיוקרטומה
אנגיוקרטומה מופיעה כמעין נקודות על שק האשכים. הן מופיעות בצבע אדום כהה או סגול עמוק, או שחור. בתחילה, מופיעות מעין פלולות אדמדמות קטנות בהירות, בדומה לפריחה. רוב המטופלים אינם שמים לב אליהן בתחילה, זאת מכיוון שאין ביטויים קליניים אחרים. קוטר הנקודות משתנה: מ-2 עד 5 מ"מ. המיקום האופייני הינו על שק האשכים, הפין, ולפעמים הירכיים הפנימיות והבטן התחתונה. אנגיוקרטומה שכיחה בעיקר אצל גברים. הרבה פחות אצל נשים. כמו כן, לעיתים ניתן להתבלבל בין אנגיוקרטומה לקונדילומה (אך רופא עור בקופת חולים יכול לאבחן זאת בקלות).
מאפייני הנקודות משתנות בין אדם לאדם. נקודות אדומות קטנות, רכות למגע, עם משטח מבריק מופיעות אצל גברים מתחת לגיל 40. נקודות בעלות גוון כחול כהה עד שחור, מחוספסות, מתרחשות לעתים קרובות יותר אצל גברים מבוגרים. אדמומיות נלווית של העור שכיחה ב-50% מאלה הסובלים מאנגיוקרטומה. במקרים מסויימים, יש נטייה לנגעי עור אלו לגדול ולהתפשט. במקרים קיצוניים נקודות שחורות אלו עלולות לכסות את כל שטח פני העור של שק האשכים. יחד עם זאת, בלוטות הלימפה אינן מוגדלות, אין הפרשות מהשופכה. ולעתים קרובות הסיבה היחידה לפנות לרופא היא חשדות שווא של מחלת מין (חלק מהמטופלים חושבים שמדובר במעין יבלות באיבר המין) או תהליך אונקולוגי.
סיבוכים
עם גירוי, פציעה או מגע מיני, אותן הנקודות השחורות על שק האשכים עלולות לדמם, אך דימום מסיבי אינו אופייני לאנגיוקרטומות של האשכים. אי עמידה בכללי היגיינה נאותה, היחלשות של המערכת החיסונית ופציעה מתמדת של רקמות העור של נקודות אלו עקב גירוד וקילוף עלולים להוביל לזיהום משני. במקרים אחרים אי נוחות פסיכולוגית (סטרס וכדומה) עלולה להוביל לסיבוכים של אנגיוקרטומות באברי המין.
אבחון אנגיוקרטומה
אבחון ראשוני מתבצע על בסיס תלונות ובדיקה פיזית. מטופלים עם תסמינים של אנגיוקרטומה של האשכים או בפין מתייעצים לעתים קרובות עם אורולוג או אנדרולוג. אך דבר זה לא לגמרי נכון, מכיוון שאבחון נגעי עור מבוצע בפועל על ידי רופא עור. האבחון יכול לכלול:
דרמטוסקופיה – דרמוסקופיה מבוצעת כדי להבחין בין נגע וסקולרי לנגע מלנוציטי (מלנומה) או ממאיר אחר. אנגיוקרטומה מאופיינת בנקודות שחורות על שק האשכים, נראות היטב, נקודות עגולות, בגוון אדום עד שחור.
אימות מורפולוגי – לעיתים רחוקות לצורך אימות סופי של האבחנה מתבצעת ביופסיה עם בדיקה היסטולוגית. הבדיקה מתבצעת באמצעות מיקרוסקופ על ידי צביעת הדגימה בהמוטוקסילין ואאוזין.
חשוב לדעת! ישנן מספר נגעים הדומים לאנגיוקרטומה כגון: תסמונת פאברי, המנגיומה, יבלות באברי המין וכדומה. לכן קיימת חשיבות לגשת לרופא עור בקופת חולים לטובת אבחון מדוייק.
טיפול בנקודות שחורות על שק האשכים
כפי שכבר ציינו, אנגיוקרטומה הינה בעיה אסתטית ולא רפואית. אין טיפול ייעודי לצורך הסרת נקודות אלו, שכן הגורמים להיווצרות של נקודות שחורות על שק האשכים טרם הובהרו. באם יש דימום, דלקת, גירוד, או באם הנגעים מפריעים מאוד מבחינה אסתטית, קיימות מספר שיטות להסרת אנגיוקרטומה:
- כריתה כירורגית – מאוד נדיר הצורך בניתוח להסרת נקודות אלו. באם הליך זה מבוצע אזי הוא מבוצע במקרים בהם מדובר באנגיוקרטומות בודדות ומאוד גדולות (היקף של מעל 2 ס"מ לנגע). ובמקרים בהם יש חשד כלשהו לממאירות. מבוצע לעיתים רחוקות מאוד שכן מדובר במקרים קיצוניים מה גם שישארו צלקות במקום ההסרה.
- קריותרפיה – השיטה כוללת הסרה של הנגעים באמצעות חנקן נוזלי. מתאים לנקודות קטנות מאוד ומעט (1 עד 3). החסרונות של שיטה זו כוללים אזורים של היפופיגמנטציה וצלקות לאחר ההסרה. טיפול בחנקן נוזלי מתבצע בהרדמה מקומית (אלחוש) כאב ואי נוחות לאחר ההליך עשוי להימשך מספר ימים.
- פלזמה – חשיפה נקודתית לזרם פלזמה בתדרים שונים משמשת להסרת תצורות קטנות ומעטות. הנגע מתחמם בגלל אנרגיה תרמית, מה שמוביל לקרישת חלבונים והתאים ברקמות העור. לאחר ההליך, נשארת כוויה קטנה, אשר מחלימה כעבור מספר שבועות. החיסרון של שיטה זו שיש צורך במספר רב של טיפולים ועקב כך הסיכוי להיווצרות צלקות וסימנים גבוהה.
- הסרה בלייזר – הסרת אנגיוקרטימה בלייזר היא אחת השיטות המודרניות והכי פחות פולשנית. בשל דיוק קרן הלייזר, הרקמות הבריאות הסמוכות אינן מושפעות. לאחר ההסרה בלייזר, יש תהליך החלמה קצר, אין כאב נלווה וחזרת הנקודות נדירה. לרוב טיפול אחד או שניים מספיקים להסרה מוחלטת. ואפקט הלייזר עצמו מונע את הפעלת הפלורה המיקרוביאלית ברקמות העור. התחדשות מהירה של רקמות העור ושיקום מיקרו-סירקולציה בדם (החשובה למניעת היווצרות מחודשת של אנגיוקרטומות) כל אלו מביאים את ההסרה בלייזר כשיטה הטובה ביותר להסרת אנגיוקרטומה (כמו גם הסרת נקודות חן ושאר נגעי עור).
לסיכום
נקודות שחורות על שק האשכים מהוות בעיה אסתטית ברוב המוחלט של המקרים. כמובן שיש צורך טרם ההסרה לבצע בדיקה ואבחנה אצל רופא העור בקופת חולים. כיום ניתן להסיר נגעי עור אלו ביעילות ובקלות באמצעות לייזר. במחיר הגון ועם תוצאות מדהימות.
רוצים לדעת עוד על נקודות שחורות על שק האשכים? מעוניינים לקבל הצעת מחיר און ליין. השאירו פרטים באתר או צרו עמנו קשר ישירות בוואטצאפ.
