אנגיוקרטומה בשק האשכים: העיקר בקצרה
אנגיוקרטומה בשק האשכים (Angiokeratoma of the scrotum/Fordyce) היא תצורה שפירה של כלי דם בעור – אינה מדבקת ואינה סרטנית.
- איך זה נראה? נקודות/גבשושיות כהות (אדום-סגול/שחור), לעיתים מחוספסות; לרוב ללא כאב, לעיתים גרד או דימום קל אחרי חיכוך.
- מי מושפע? בעיקר גברים; השכיחות עולה עם הגיל אך יכולה להופיע גם בגיל צעיר.
- מתי לפנות לרופא? כשיש דימום, גרד משמעותי, גדילה/שינוי במראה או ספק באבחנה.
- מה זה לא? לא מחלת מין, לא קשור לסרטן האשכים, ולא מסוכן כשלעצמו.
- הטיפול המומלץ: הסרה אסתטית; לייזר הוא לרוב הפתרון המדויק, הסטרילי ובעל הסיכון הנמוך ביותר לצלקות — לעיתים בטיפול אחד.
- החלמה: גלד קל והבהרה הדרגתית; בדרך-כלל 2–6 שבועות, עם הימנעות מחיכוך ושיזוף באזור.
אנגיוקרטומה בשק האשכים היא נגע עור שפיר (Angiokeratoma/Fordyce) המופיע כנקודות או גושים קטנים כהים–אדמדמים (מעין נקודות שחורות או אדומות) על עור שק האשכים ולעיתים גם על הפין. אף שאינה ממאירה, היא עלולה להפריע אסתטית ולדמם לאחר חיכוך. אבחון מתבצע אצל רופא עור, לרוב בבדיקה קלינית ודרמטוסקופיה. הטיפול היעיל והמדויק ביותר כיום הוא הסרה בלייזר – הליך קצר, ממוקד ובדרך כלל ללא צלקות – המחזיר את מראה העור ומפחית סיכון להישנות.
תוכן עניינים
אנגיוקרטומה בשק האשכים
אנגיוקרטומה בשק האשכים היא מקרה מיוחד של נגעי עור שפירים במפשעה אצל גברים. נגעי עור אלה מופיעים כנגע בודד או מספר רב שלהם, הם דומים לגושים קטנים כהים בגוון סגול, שחור או אדמדם עם משטח קשקשי. לרוב אנגיוקרטומה (Angiokeratoma) בשק האשכים מופיעה ללא כל סימפטום, אבל ייתכנו לעיתים תחושות גירוד או כאב מסויים, תחושות אלו יכולות להופיע לרוב לאחר מגע מיני או גירוי חיצוני. נגעי עור אלו לרוב יאובחנו בקלות על ידי בדיקה פיזית אצל רופא העור בקופת חולים, כולל בדיקת דרמטוסקופיה. אין טיפול ספציפי רפואי עבור אנגיוקרטומה בשק האשכים. שכן אלו נגעים אסתטיים ללא כל בעיה רפואית. לפיכך, כלל השיטות עבור הסרת אנגיוקרטומה הינן מבחינה אסתטית ולא רפואית.
קצת מידע כללי על אנגיוקרטומה
בשנת 1896, ג'ון אדיסון פורדייס (מכאן שמה – "אנגיוקרטומה ע"ש פורדייס), רופא עור אמריקאי, תיאר לראשונה אנגיוקרטומה בשק האשכים. המונח "אנגיוקראטומה" הוא ממקור יווני ופירושו "גידול כלי דם קרטיני", אם כי נגע עור זה אינו גידול אמיתי. בעיקרו של דבר, מדובר בדרמטוזיס (הפרעה בשכבות העור ללא דלקת) של כלי דם עם נימים מורחבים על פני העור והיפרקרטוזיס (עיבוי השכבה החיצונית ביותר של העור). זוהי היווצרות שפירה ואין לה נטייה לממאירות. השכיחות המדויקת לא ידועה אצל נשים. אצל גברים, הסבירות להיווצרות אנגיוקרטומה עולה עם הגיל: מ-0.6% בגילאי 16-20 ל-16.6% מגיל 65 ומעלה.
הגורמים לאנגיוקרטומה בשק האשכים
עד היום, הסיבות להיווצרות אנגיוקרטומה בשק האשכים לא ידועות בוודאות. תופעת נגעים אלו קשורה לאקטזיה (התרחבות) של כלי דם קטנים, והיפרקרטוזיס (קילוף) של שכבת העור החיצונית. כמו כן נמצא קשר לירידה בטונוס כלי הדם ולעלייה מקומית בלחץ הוורידי ברקמות העור, הסיבות לכך עשויות להיות כתוצאה מ:
- מחלות של איברי האגן. אלה כוללים דליות של חבל הזרע והידרוצלה אצל גברים, דליות של הפות בנשים, בקע מפשעתי, גידולים של מערכת גניטורינארית (סרטן הערמונית, שלפוחית השתן).
- התרחשות והחמרה של יתר לחץ דם ורידי מקומי עקב משקל עודף או עצירות.
- טראומה של איברי המין. פציעות מקריות או מכוונות, כגון פצע כתוצאה מחבלה או ניתוח בפין או שק האשכים.
- הורמנליות, קיים קשר ברור בין שינויים הורמונליים להתפתחות אנגיקרטומה בשק האשכים. הגורמים לכך הינם: גיל ההתבגרות, אנדרופואזה (גיל המעבר אצל גברים), טיפול הורמונלי, הפרעות מטבוליות, תזונה לא מאוזנת ועישון. אלה הם גורמי סיכון המגבירים את הסבירות להופעת אנגיוקרטומה בשק האשכים.
כיצד מאבחנים?
אבחון ראשוני מתבצע על בסיס תלונות המטופל ונתוני בדיקה פיזית אצל רופא העור בקופת החולים. מטופלים רבים עם תסמינים של אנגיוקרטומה בשק האשכים מתייעצים לעתים קרובות קודם עם אורולוג או אנדרולוג (רופא גניקולוג לגברים). אך זו לא בדיוק הדרך הנכונה לאבחון אנגיוקרטומה בשק האשכים, מכיוון שמדובר בנגעי עור שפירים אשר על מקרים מסוג זה אמון רופא עור.
ההנחה היא שהופעת אנגיוקרטומה קשורה לשינויים ניווניים בסיבי השריר ובסיבים האלסטיים של עור שק האשכים עקב הזדקנות. תהליכים פגומים המתרחשים ברקמות רכות תורמים לאובדן טונוס דופן כלי הדם ולהרחבה של כלי הדם. לחץ מוגבר לטווח ארוך (יתר לחץ דם) מחמיר עוד יותר את הנזק לדפנות הנימים ומביא לידי התרחבותם ועיוותם. למי שמעוניין להעמיק עוד, מומלץ לעיין במדריך של Healthline לאנגיוקרטומה המסביר בפשטות את הגורמים, התסמינים ואפשרויות הטיפול ומחדד כי ברוב המקרים מדובר בנגעים שפירים.
תסמינים של אנגיוקרטומה
אנגיוקרטומה בשק האשכים מופיעה לרוב בצורת גושים מרובים קרובים (מעין הרבה נקודות שחורות או כנגעים בודדים של בצבע אדום כהה או סגול עמוק (קרוב לגוון שחור. בתחילה, מופיעות מעין פלולות אדמדמות קטנות בהירות, בדומה למעין פריחה בעור. רוב החולים בהתחלה לא שמים לב אל אותם הנגעים, מכיוון שאין ביטויים קליניים אחרים (כאב, גירוד או אי נוחות פיזית מסויימת). קוטר הנגעים נע מ-2 עד 5 מ"מ. המיקום ברוב המקרים הוא על העור של שק האשכים, הפין, ולפעמים הירכיים הפנימיות והבטן התחתונה.
צפיפות הנגעים וגודלם תלויות במשך הזמן שהם קיימים ובגיל המטופל. נגעים מרובים, רכים למגע, עם משטח מבריק, בעלי גוון כחול כהה, סגול או שחור, בעלי משטח מחוספס וצפוף. מתרחשים לעתים קרובות יותר אצל גברים מבוגרים (מעל גיל 65). אדמומיות נלווית של העור שכיחה ב-50% מהחולים. במקרים מסוימים, אנגיוקרטומה בשק האשכים יכולה לכסות את כל פני שטח העור של שק האשכים. יחד עם זאת בלוטות הלימפה אינן מוגדלות ואין הפרשות מהשופכה או מהנגעים עצמם. לעתים קרובות הסיבה היחידה לפנות לרופא היא חשדות שווא של מחלת מין או תהליך סרטני חס וחלילה. אך כמו שכבר צייינו, אנגיוקטומה הינה שפירה ולא סרטנית. העמקה והצלבת מידע: מומלץ לעיין גם ב- מדריך Cleveland Clinic לאנגיוקרטומה (Angiokeratoma) המסכם תסמינים, גורמי סיכון ואפשרויות טיפול, ומדגיש שמדובר בנגע שפיר.
הסרת אנגיוקרטומה בשק האשכים
באופן כללי, אם אין תלונות לאי נוחות פיזית או בעיה רפואית, אין צורך לבצע פעולות מסויימות לטיפול באנגיוקרטומה. בנוסף, אין טיפול תרופתי מסויים לטיפול בנגעים אלו. שכן הגורמים להיווצרות אנגיוקרטומה בשק האשכים טרם ידועים בוודאות לעולם הרפואה. אם קיים יש דימום, דלקת, גירוד, או כמו ברוב המקרים שזה מאוד מפריע מבחינה אסתטית, קיימות מספר שיטות להסרת הנגעים:
כריתה כירורגית – בשיטה זו משתמשים בדרך כלל באנגיוקטומה בודדת, גדולה (היקף של מעל 5 מ"מ). או באם יש חשד כלשהו להליך ממאיר ברקמות. לשיטה זו יש חסרונות די מהותיים כגון: היווצרות צלקת לא אסתטית באזור ההסרה. ורמת סיכוי גבוהה שהנגע יצמח שוב.
קריותרפיה – הסרת אנגיוקרטומה באמצעות חנקן נוזלי. שיטה זו מתאימה להסרה של מספר נגעים קטנים. החסרונות של שיטה זו כוללים הופעת כתמי פיגמנטציה וצלקות באזור ההסרה. כמו כן, שיטה זו נחשבת כנחותה ביותר עם סיכויי הצלחה נמוכים שכן, את החנקן הנוזלי פשוט משפריצים על הנגעים בתקווה שהחומר יתמוסס עמוק יותר לרקמות היכן שקיים בסיס הנגע.
מחט חשמלית – בשיטה זו משתמשים בחשיפה נקודתית לזרם חשמלי בתדרים שונים. שיטה זו משמשת להסרת תצורות קטנות. אופן הפעולה הינו כך שהנגע מתחמם בגלל אנרגיה תרמית, מה שמוביל לקרישת חלבונים. אם אין יותר מדי נגעים, 2 עד 3 טיפולים אמורים להסיר את הנגעים. לאחר ההליך, נשארת כוויה קטנה, אשר מחלימה כעבור זמן מה. החיסרון של שיטה זו הינו שיש צורך לחזור מספר פעמים על הטיפול. והפגיעה החוזרת והנשנית בעור מגדילה מאוד את הסיכוי להיווצרות צלקות.
הסרה בלייזר – הסרת אנגיוקרטומה בשק האשכים בלייזר היא אחת השיטות המודרניות, היעילות והכי פחות פולשניות. בשל דיוק קרן הלייזר, הרקמות הסמוכות הבריאות אינן נפגעות וההסרה היא של הנגע במלואו. כמו כן, ברוב המקרים הלייזר מסיר את הנגעים בטיפול אחד. כך שהסיכוי להיווצרות צלקות נמוך משמעותית משיטות אחרות. לאחר ההסרה בלייזר, יש תהליך החלמה שנע בין שבועיים לחודשיים. אשר בסופו העור חוזר להיות כמו שאר העור. לקרן הלייזר יש אפקט מונע של אנטמיקרוביאלית. ובנוסף היא גורמת להתחדשות מהירה של רקמות ושיקום מיקרו-סירקולציה בדם (החשובה למניעת היווצרות מחודשת של אנגיוקרטומה בשק האשכים). כל אלה ויתרונות רבים אחרים מביאים את ההסרה בלייזר כשיטה הבטוחה, המהירה והיעילה ביותר להסרת אנגיוקרטומה.
סיכום – אנגיוקרטומה בשק האשכים: מה חשוב לזכור
אנגיוקרטומה בשק האשכים הינה תופעה שיכולה להיות לא נעימה בלשון המעטה. אך יחד עם זאת, אי הנוחות הינה מבחינה אסתטית ולא רפואית. שכן, אנגיוקרטומה אלו נגעים שפירים ללא כל חשש לממאירות. כמובן שיש צורך לאבחן קודם כל אצל רופא עור בקופת חולים. אך לאחר האבחון. ניתן לבצע הסרת אנגיוקרטומה בלייזר במהירות ובדרך כלל בטיפול אחד. אתם לא צריכים לחיות עם הנגעים האלה על שק האשכים! ניתן להחזיר את העור כפי שהיה ללא צלקות.
רוצים לדעת עוד על אנגיוקרטומה בשק האשכים? מעוניינים לקבל הצעת מחיר און ליין? השאירו פרטים באתר או צרו עמנו קשר ישירות בוואטצאפ ונדאג לכם לכל התשובות.
