המנגיומות סניליות (Cherry Angiomas)
המנגיומות סניליות הן נגעי כלי־דם שפירים ונפוצים הנראים כנקודות אדומות קטנות על העור. מטפלים בהן בעיקר מסיבה אסתטית או כאשר יש חיכוך/דימום – לאחר אבחון רופא עור.
איך מזהים?
- פפולות קטנות, עגולות/כיפתיות בצבע אדום-דובדבן עד סגלגל.
- לעיתים מלבינות בלחיצה וחוזרות לצבען עם שחרור.
- נפוצות על הגו (חזה/בטן/גב), זרועות וירכיים; לרוב ללא כאב.
למה זה קורה?
- שילוב רב־גורמי: התבגרות העור וכלי־הדם, נטייה גנטית, חשיפת שמש כרונית.
- טריגרים: שינויים הורמונליים, חיכוך ממושך (חגורה/צווארון/חזייה), עור בהיר.
- התפרצות פתאומית/דימום חוזר ⇒ לפנות לדרמטולוג לאבחנה.
האם חייבים להסיר?
- לא בהכרח – ברוב המקרים שפירים ואינם מסוכנים.
- מסירים כשיש הפרעה אסתטית, גירוי או דימום.
- אין לבצע הסרה ביתית; נדרש אישור אבחנתי.
איך מסירים ומה ההחלמה?
- הסרה בלייזר – מדויקת ומהירה, פגיעה מזערית בעור הבריא.
- בדרך-כלל דקות ספורות; ייתכן גלד/אודם זמני והחלמה קצרה.
- הנחיות: יובש/ניקיון, הימנעות משמש/בריכה ל-48–72 ש׳, משחה מרגיעה לפי צורך.
המנגיומות סניליות (המכונות גם המנגיומת שרי / Cherry angioma) הן נקודות אדומות קטנות בעור / נגעי כלי-דם שפירים ונפוצים במיוחד מגיל 30 ומעלה. הן מופיעות כבליטות עגולות/כיפתיות בקוטר 1–5 מ״מ, לרוב על החזה, הגב והבטן, ואינן מסוכנות או מדבקות. במקרים של חיכוך, דימום או מטרד אסתטי ניתן לשקול הסרה מדויקת בלייזר לאחר אבחון רופא עור. במדריך זה תמצאו מה זה המנגיומות סניליות, גורמים וטריגרים שכיחים, סימנים לאבחנה ומתי נכון לפנות להערכה מקצועית.
המנגיומות סניליות (Cherry Angioma): מה זה, גורמים ותסמינים
המנגיומות שרי אלו הן בליטות שמתפתחות על העור, לרוב בגיל מאוחר יותר, אך אינן סרטניות. הבליטות בדרך כלל אדומות, נראות כמו נקודות אדומות בצבע אדמדם (המזכיר דובדבן – cherry) ומכאן שמם. גודלן די קטן. המנגיומות שרי הם תוצאה של הרבה ורידים קטנים שצומחים יותר מדי מתחת לעור. בדרך כלל אין צורך בטיפול בבליטות שפירות אלה, אך ניתן להסיר אותן בנסיבות מסוימות, במיוחד למטרות קוסמטיות (במידה וזה מפריע לאותו האדם).
אף על פי שכל אדם מכל גיל או מוצא יכול לקבל המנגיומות שרי, הן בדרך כלל שכיחות באופן משמעותי בקרב אנשים מבוגרים. מסיבה זו, ניתן לקרוא לבליטות גם המנגיומות סניליות. השכיחות של המנגיומות עולה עם העלייה בגיל וזאת משום העובדה שעם הגיל העור הופך לשברירי יותר וכלי הדם רגישים יותר לנזק. באותן נקודות אדומות ניתן להבחין יותר בבירור באנשים בהירי עור.
המנגיומות שרי ניתן למצוא כמעט בכל מקום בגוף, אך הן יכולות להיות בולטות יותר בחזה ובגב. למרות שלרוב הנקודות הן בצבע אדום, במקרים מסוימים הן יכולות להיות סגולות או אפילו חומות. אותן המנגיומות מופיעות בצורת כתמים על העור או כנגעים בולטים ומעוגלים, בעוד שלעיתים הן יכולות להיות שטוחות יותר. הגודל אמנם יכול להשתנות מאוד, אך נדיר שהמנגיומות שרי גדלות מגודל ראש נעץ, וחלקן כה קטנות עד שבקושי ניתן להבחין בהן.
בדרך כלל אין צורך לפנות לטיפול רפואי בהמנגיומות שרי. הטיפול מתבצע בדרך כלל בגלל שאותן נקודות אדומות החלו לדמם או בגלל שאותו האדם רוצה להסיר את המנגיומה מסיבות קוסמטיות. המנגיומות שרי המופיעות על הפנים, הידיים או הרגליים עשויות להיות מכוערות וניתן להסיר אותן במספר שיטות באם הן מטרידות את המטופל. אם קיים חשש בנוגע האם נגע העור מסוג המנגיומה שרי עלול להיות סרטני, ניתן לבצע ניתוח להסרת דגימת עור לצורך בדיקה (בדיקה פתולוגית).
למידע קליני ממוקד ומאוּשר ע״י דרמטולוגים ראו את מדריך DermNet NZ ל-Cherry angioma.
אצל אנשים מעל גיל 30 הופעה של המנגיומות שרי (או בשמן השני המנגיומות סניליות) בודדות או מרובות היא תופעה שכיחה. הקוטר של הנגעים הקמורים והמעוגלים הללו יכול להיות בין 1 ל -5 מילימטרים. בתחילת התפתחותם הן מקבלות צבע אדום ובהמשך מקבלות לגוון כמעט בורדו. מספרם יכול להיות משמעותי למדי ויכול להגיע לעשרות ואף למאות. המנגיומות כאלה אינן ממאירות, אך הופעתן ההמונית עשויה להיות סיבה להתייעצות עם אונקולוג על מנת להסיר כל חשש.
את המנגיומות שרי ניתן להסיר באמצעות שלוש שיטות: חנקן נוזלי (קריותרפיה), סקלרותרפיה או טיפול בלייזר. במהלך הניתוח חותכים את המנגיומות שרי מהעור, בדרך כלל בהרדמה מקומית. הקפאה, המכונה גם קריותרפיה, נעזרים בשימוש בקור עז ע"י חנקן נוזלי על מנת לגרות ולהשמיד את הנקודות. בטיפול בלייזר משתמשים בקרני הלייזר על מנת לעורר את האריתרוציטים (תאי הדם האדומים) של אותה המנגיומה לספיגת אנרגיית הלייזר, מה שמוביל בסופו של דבר להרס הנגע.
איך נראות המנגיומות סניליות (סימנים ותסמינים)
המנגיומות סניליות (המנגיומות שרי / Cherry angioma) נראות כנקודות אדומות בולטות או כמעין פלולות כיפתיות, בדרך-כלל בקוטר 1–5 מ״מ (לעיתים יותר), בצבע אדום-דובדבן עד אדום-סגול ובעלות גבולות חדים ומרקם חלק. הן שכיחות בעיקר על הגו – חזה, גב ובטן – וגם בזרועות ובירכיים, לרוב ללא כאב או גרד. מאפיין טיפוסי הוא הלבנה בלחיצה (הנגע מבהיר ומחזיר צבע), ולעיתים מופיע גוון כהה/שחור עקב קרישון מקומי. במגע או חיכוך ייתכן דימום קל, ובמקום נראים לעיתים רבות מספר נגעים במקבצים. מאפייני המראה הללו מסייעים להבדיל המנגיומות סניליות מנקודות פיגמנטריות אחרות, אך בכל שינוי מהיר בגודל/צבע או דימום חוזר מומלץ אבחון רופא עור.
למה מופיעות המנגיומות סניליות (גורמים וטריגרים נפוצים)
המנגיומות סניליות (המכונות גם המנגיומות שרי / Cherry angioma) נוצרות בדרך-כלל משילוב רב־גורמי: שינויים הקשורים לגיל, נטייה גנטית ופוטו־נזק מצטבר מהשמש. לרוב אין קשר למחלה מערכתית, אך קיימים טריגרים שמאיצים הופעת נקודות אדומות חדשות או מגבירים גירוי.
גורמים עיקריים
התבגרות העור וכלי הדם – ירידה באלסטיות ושבירות נימית מגבירה נטייה להתרחבות כלי דם זעירים.
נטייה גנטית / משפחתית – שכיחות גבוהה יותר בקרב מי שלבני משפחה מדרגה ראשונה יש המנגיומות סניליות.
פוטו־נזק מצטבר (UV) – חשיפה לשמש לאורך שנים (חוף, ספורט חוץ, נהיגה) מחריפה פגיעה קולגנית־וסקולרית.
טריגרים מחמירים / מאיצים
שינויים הורמונליים – הריון, התחלה/הפסקה של גלולות, טיפול הורמונלי חלופי. הרחבה ממוקדת על הקשר בין הורמונים, הריון ושינויים בעור תמצאו במדריך המנגיומה אצל נשים.
חיכוך חוזר – אזורי חגורה, צווארונים, רצועות חזייה ותיקים; מיקרו־טראומה חוזרת לנימים.
פוטוטיפ בהיר – בעור בהיר (I–II) הנגעים בולטים יותר ויזואלית ולכן מזוהים ומדווחים בתדירות גבוהה.
גורמי סביבה נקודתיים – חשיפה לכימיקלים מסוימים או תרופות (נדיר; ללא הוכחת סיבתיות גורפת).
אורח חיים וכלי דם – איזון גורמי סיכון, פעילות ותזונה תומכי בריאות כלי דם עשויים להפחית טריגרים עקיפים.
האם המנגיומות מסוכנות?
המנגיומות הן גידולים שפירים (בניגוד לממאירים), הן אינן מהוות איום על החיים והבריאות באופן כללי. עם זאת, הן יכולות לגדול מהר וצורה פשטנית ובכך לשבש את התפקוד הרגיל של האיברים הסמוכים למוקדי ההתפשטות.
המנגיומות אצל ילדים נחשבות לבטוחות ללא סיכון כלשהו, מה גם שהן נעלמות מעצמן לאחר תקופה של עד 5 שנים. סוגים אחרים של נגעים מסוג המנגיומות אינן כה מזיקות אך יכולות להביא לידי מפגע אסתטי. לדוגמא, פגיעה במבנה הרקמות בעור מגדילה משמעותית את הסיכון לזיהום באותן רקמות ולהופעת דימום, דבר אשר יכול להוביל להופעת צלקות לא רצויות.
המנגיומות משפיעות באופן עקיף על הערך העצמי של אותו האדם אשר הן הופיעו אצלו. נוכחותם של אותם נגעים באזורים חשופים בגוף, במיוחד בפנים, מפחיתה משמעותית את ההערכה העצמית, מפריעה לתקשורת בינאישית ולבניית מערכות יחסים. בשילוב עם גורמים שליליים אחרים כגון לחץ, דיכאון וייאוש. ליקויים אלה עלולים לגרום לבעיות נפשיות קשות.
מתי לפנות לרופא ובמה שונה מנגעים אחרים
אם הופיעה התפרצות פתאומית ורב־מוקדית של נקודות אדומות, אם יש שינוי מהיר בגודל/צבע/צורה של נגע מוכר, דימום חוזר ללא חבלה, כאב/גרד ממושך, או אם הנגע שחור פתאום (לעיתים קריש דם בתוך הנגע, אך זה דורש הערכה) מומלץ לפנות לאבחון רופא עור. כמו כן, כל נגע שאינו דומה לאחרים על גופך (“הברווזון המכוער”) ראוי לבדיקה מקצועית.
כדי להבין אם מדובר בהמנגיומה סנילית (Cherry angioma) או במשהו אחר, כדאי להכיר הבדלים אופייניים:
המנגיומה סנילית: נקודה/פפולה אדומה – סגלגלה, לרוב 1–5 מ״מ, גבולות חדים, מלבינה בלחיצה וחוזרת לצבעה. לרוב אסימפטומית, עלולה לדמם לאחר חיכוך.
פיטכיות/פורפורה: נקודות דמיות זעירות שאינן בולטות ואינן מלבינות בלחיצה. עשויות להעיד על מצב מערכתי אשר דורש הערכה רפואית.
אנגיוקרטומה: לעיתים כהות/סגולות, מרקם מחוספס, פחות מלבינות בלחיצה, נוטות לדמם, לרוב מופיעות אצל גברים בשק האשכים.
Spider angioma: נקודה מרכזית עם “רגלי עכביש” דקיקות, שכיח בילדים ואצל נשים בהריון, לעיתים קשור למצבים הורמונליים/כבדים.
גרנולומה פילומית (Pyogenic granuloma): גוש אדום דמוי “פוליפ”, גדל מהר, מדמם בקלות. נגע אשר מחייב בדיקת רופא.
שומות/נקודות חן פיגמנטריות: חומות/שחורות לרוב, לא מלבינות בלחיצה, שינוי לא טיפוסי (אסימטריה, גבולות משוננים, צבעים מרובים) מצריך בדיקה. באם אתם מתלבטים בין נקודות אדומות וסקולריות לבין נגעים פיגמנטריים? לנגעים כמו שומות/נקודות חן ראו – הסרת נקודות חן.
קרטוזה סבוראית/נגעים קרניים: לרוב חומים עם גוונים קרמיים, מרקם “שומני/מודבק”, לא מלבינים בלחיצה.
בסיס תאי/מלנומה אמלנוטית (נדיר): יכולים להיות אדומים או חסרי פיגמנט. שינוי מהיר, דימום ספונטני או כאב. אלו סימנים המרימים דגל אדום לבדיקת מומחה.
בשורה התחתונה: המנגיומות סניליות הן בדרך כלל שפירות ונפוצות, אך כל נגע חדש, מדמם, כואב, משתנה במהירות או שונה מהיתר, מצדיק אבחון דרמטולוגי. אבחון נכון חוסך דאגה, מבדיל מנגעים אחרים ומאפשר בחירת טיפול אסתטי מדויק במידת הצורך.
למקור קליני מעמיק ומעודכן על פתופיזיולוגיה, אבחנה מבדלת ואפשרויות טיפול, ראו סקירת StatPearls ב-NCBI על Cherry angiomas.
האם חייבים להסיר המנגיומות סניליות? (מתי כן ומתי אפשר להמתין)
ברוב המקרים המנגיומות סניליות (Cherry angiomas) הן נגעים שפירים שאינם מסוכנים ואינם דורשים טיפול רפואי מחייב. אם הנקודות האדומות קטנות, יציבות במראה, אינן כואבות ואינן מדממות, אפשר להסתפק במעקב עצמי ולציין בבדיקה השנתית אצל רופא/ת עור. מבחינה רפואית נטו, הברירת המחדל היא לא להסיר, כל עוד אין אי־נוחות פיזית או הפרעה אסתטית משמעותית.
להעמקה בנושא ובחירת טיפול מותאם זמינה בהמדריך המלא להסרת המנגיומות בלייזר – כולל שלבי הטיפול, החלמה ושיקולי התאמה.
עם זאת, יש מצבים שבהם כדאי לשקול אבחון ו/או הסרה:
הופעה של ריבוי נגעים פתאומי או שינוי מהיר בגודל/צבע/צורה.
דימום חוזר ללא חבלה ברורה, גירוי מתמשך או חיכוך באזורי בגדים/תכשיטים.
נגע שנראה שונה מהאחרים (“הברווזון המכוער”) או מיקום רגיש שמפריע ביומיום.
מה לא מומלץ? הימנעו מניסיונות הסרה ביתית (תכשירים, קשירות, צריבות לא מבוקרות). אלה מעלים סיכון לזיהום, צלקות ושינויי פיגמנט ועלולים לטשטש סימנים אבחנתיים חשובים.
בשורה התחתונה: אין חובה רפואית להסיר כל המנגיומה סנילית. ההחלטה על הסרת המנגיומות היא לרוב בחירה אסתטית לאחר אבחון דרמטולוגי קצר שמוודא שמדובר בנגע שפיר ומסייע להחליט אם ומתי נכון להתקדם.
שאלות נפוצות על המנגיומות סניליות (Cherry Angioma)
ריכזנו מענה קצר וברור לשאלות שחוזרות על עצמן – מאבחנה והבדלה מנגעים אחרים, דרך טיפול והחלמה ועד בטיחות.
מהן המנגיומות סניליות והאם הן מסוכנות?
המנגיומות סניליות (המכונות גם המנגיומות שרי) הן נגעי כלי־דם שפירים ונפוצים במבוגרים, הנראים כנקודות אדומות קטנות על העור. הן אינן מדבקות ובדרך־כלל אינן מסוכנות; פונים לרופא עור אם יש שינוי מהיר במראה, דימום חוזר או ספק באבחנה.
איך מזהים המנגיומה לעומת נקודת חן או שומה?
המנגיומה היא לרוב אדומה/סגלגלה, כיפתית וחלקה, ומלבינה בלחיצה עדינה. נקודות חן ושומות הן פיגמנטריות (חומות/שחורות), לא מלבינות בלחיצה. בכל ספק – אבחון דרמטולוגי קצר מונע טעויות.
למי מתאים טיפול להסרת המנגיומות?
מי שמוטרדים אסתטית מנקודות אדומות בולטות או סובלים מחיכוך/דימום באזורי חשיפה (חזה, צוואר, זרועות). ההחלטה לרוב אסתטית, לאחר אבחון רופא עור והערכת התאמה אישית.
מהי השיטה המומלצת להסרה ומה יתרונותיה?
ברוב המקרים נעדיף טיפול ממוקד ומבוקר בלייזר: דיוק גבוה ברקמה הווסקולרית, פעולה קצרה, החלמה מהירה ולרוב סיכוי נמוך לצלקת. בחשד קליני/צורך בפתולוגיה – נשקל חיתוך כירורגי.
האם ההליך כואב וכמה זמן נמשך?
מרבית המטופלים מדווחים על אי־נוחות קלה בלבד; ניתן אלחוש מקומי לפי צורך. משך הפעולה דקות ספורות לנגע, ולעיתים מסירים מספר נגעים באותו מפגש.
מה צפוי בהחלמה ומה ההנחיות אחרי טיפול?
נפיחות/אודם קלים וגלד זמני אפשריים. מומלץ לשמור על יובש וניקיון, להימנע משמש/בריכה ל־48–72 שעות ולהימנע מלגרד גלדים. ברוב המקרים חוזרים לשגרה מידית.
האם המנגיומות חוזרות לאחר ההסרה?
הנגע שהוסר אינו נוטה לחזור, אך ייתכן שיופיעו נגעים חדשים בעתיד – בעיקר באזורים מועדים לחיכוך ועם התקדמות הגיל. מעקב עצמי ואבחון מוקדם מסייעים לניהול מיטבי.
האם ניתן להסיר בעפעפיים ובאזורים רגישים?
כן, בתנאי שההליך מבוצע ע״י גורם מיומן ובהתאמת פרמטרים עדינה ומוגנת לאזור. לעיתים נדרשים אמצעי מיגון ייעודיים ותיאום ציפיות על תוצאות והחלמה.
האם יש סיכונים או תופעות לוואי?
לרוב קלות וחולפות: אודם, רגישות, גלד ושינויי צבע זמניים. זיהום/צלקת נדירים כשמקפידים על היגיינה ועל התאמת שיטה ומכשיר לגוון העור והאזור המטופל.
האם כדאי להסיר בבית בעזרת תכשירים או “קשירה”?
לא מומלץ. הסרה עצמית עלולה לגרום לזיהום, דימום וצלקות ואף לטשטש סימנים חשובים לאבחנה. עדיף אבחון וטיפול מקצועי בפיקוח דרמטולוגי.
לסיכום - המנגיומות, דברים שכדאי לדעת
המספר הכולל של המנגיומות בגוף יכול להגיע לעשרות ואף למאות.
טווחי גודל שכיחים: כ־2–5 מ״מ, אך לעיתים נדירות ייתכן קוטר של ס״מ אחד ומעלה.
יש להבחין בין המנגיומה בילדים לבין המנגיומה במבוגרים: בילדות חלק מהנגעים הווסקולריים עשויים להשתנות לאורך הזמן.
הופעה חוזרת/ריבוי נגעים נובעים לרוב מנטייה אישית/גנטית ולאו דווקא מטיפול “חלקי” בעבר.
שכיחות גבוהה יותר מדווחת בגילאי 30+ ובנשים בתקופות של שינוי הורמונלי; קיימים הבדלים גיאוגרפיים בשכיחות.
בפגים ובתינוקות עם משקל לידה נמוך תוארה שכיחות גבוהה יותר של נגעים וסקולריים מסוימים.
הודות לטכנולוגיה מתקדמת קיימות שיטות הסרה יעילות ומדויקות (ובפרט לייזר) עם זמן החלמה קצר ותוצאה אסתטית טובה.
לפני בחירת שיטת טיפול להסרת המנגיומות מומלץ אבחון רופא עור והערכת התאמה אישית (מיקום, מספר, גודל, גוון עור ונטייה לצלקות).
בילדים: ניתן לשקול הסרה ממוקדת מגיל ~12 ואילך ובכפוף לאבחון דרמטולוגי, למאפייני הנגע ולשיקולי נוחות/שיתוף פעולה; ישנם מקרים בהם נכון להמתין ולבצע מעקב.
לסיכום, המנגיומה היא נגע כלי-דם שפיר ונפוץ. כשיש הפרעה אסתטית, חיכוך או דימום. אבחון קצר והתאמת שיטת הסרה מדויקת יובילו לרוב לתוצאה חלקה ובטוחה.
