חצקונים

חצקונים הן תצורות דלקתיות על העור כתוצאה מאקנה. חצקונים הינם תופעה השכיחה ביותר אשר נוצרים עקב חסימת בלוטות החלב וזקיקי השיער של העור, אותם הנגעים יכולים להופיע מתקופת הילדות ועד לגיל מבוגר.

חצקונים מסוג אקנה היא מחלת העור השנייה בשכיחותה בעולם אחרי אקזמה. נשים נפגעות בדרך כלל יותר, אך אצל גברים התופעה פוגעת בצורה הקשה ביותר. בחלק מהאנשים סיבת הופעת הפצעונים היא כתוצאה מתורשה (המוסברת על ידי המאפיינים המבניים של בלוטות החלב ורגישות גנטית לפתוגנים).

ישנם מקרים (אבל זה די נדיר) של ריפוי ספונטני של אותם החצקונים כעבור 25 שנים, אך ייתכן גם להיפך, אותם הפצעונים הופכים לכרוניים. קשה מאוד לתת תחזית מדויקת, ולכן חשוב מאוד לברר את הגורמים לחצקונים ולהעלים אותם מהר ככל האפשר כדי שלא יווצרו פגמים קבועים כגון צלקות וכתמי פיגמנטציה.

הגורמים להיווצרות חצקונים

העור הוא האיבר האנושי הגדול ביותר בגוף האדם לפי מסה ושטח. העור עצמו מבצע מספר פונקציות חשובות: שחרור נוזלים, ויסות חום, קליטת מינרלים וחומרי הזנה, הגנה על השפעות חוץ.

העור מורכב משלוש שכבות:

1. אפידרמיס – השכבה החיצונית של העור, אשר כוללת חמש תת שכבות הממוקמות מעל הדרמיס ומבצעות בעיקר תפקיד הגנתי.
2. דרמיס – העור עצמו, רקמת החיבור הממוקמת בין האפידרמיס לאיברים הבסיסיים, ממנה היא מופרדת בשכבת רקמת חיבור – רקמה תת עורית.
3. רקמה תת עורית – רקמת חיבור רופפת, לעתים קרובות עשירה במרבצי שומן,

השכבה העליונה ביותר של האפידרמיס, הינה השכבה הקרנית. שכבה זו מבצעת תפקיד מגן. ואין לה תאים חיים, אלא היא מורכבת מתאים מתים. העובי של שכבה זו יכול להיות שונה, בהתאם לעוצמת העומס המכני על אזור העור. מעטפת המים – ליפיד מכסה את שכבת הקרנית של האפידרמיס כמו חליפת חלל ומגינה על העור מפני השפעות חיצוניות מזיקות, מיקרואורגניזמים ואיבוד לחות. רמת החומציות הרגילה שלו (PH) היא 4.5-5.5.יחד עם זאת, עם ביטויי אקנה, מחלות פטרייתיות וכדומה, החומציות של העור משתנה.

למעטפת המים יש מיקרופלורה (אוכלוסיית חיידקים) משלה. חיידקים אלו שומרים על סביבה חומצית על העור ומונעים ממיקרואורגניזמים פתוגניים לחדור לתוכו. אך באם האיזון הזה מופר ומספר חיידקים מתחילים להתרבות באופן פעיל מעבר לרגיל ובנוסף, הפרעות בשכבה העליונה של האפידרמיס מפחיתות את תפקוד המחסום המגן שלה. דבר זה עלול להוביל לחדירה לעור (במיוחד עם פתולוגיה מסוימת בתוך הגוף) של זיהום זר מהסביבה החיצונית. וכל זה ביחד מוביל להתפתחות פצעונים.

שינויים בהרכב הכימי של מעטפת המים עלולים להיגרם מסיבות רבות. לפיכך, במהלך גיל ההתבגרות שינויים בחומציות וייצור החלב עולה עקב שינויים הורמונליים. הצינורות הדקים של בלוטות החלב נסתמים. וכתוצאה מכך מופיעים חצקונים.

כיצד נוצרים חצקונים?

באופן ישיר תהליך היווצרות חצקונים נראה כך. כתוצאה מהשפעות פתוגניות או הפרעות הורמונליות, מתרחשים שינויים בהרכב הכימי בשכבות העליונות של האפידרמיס. הפרשת בלוטות החלב עולה והרכב החלב משתנה. תהליך חידוש התאים של זקיק השערה מופרע ושכבת הקרנית מתעבה (היפרקרטוזיס פוליקולרית). בעקבות הליכים אלו נוצר חוסר איזון חיידקי (רבייה של חיידקים מסוימים ודיכוי אחרים) בעור. אשר מעורר תגובה דלקתית.

אם מופיעים חצקונים על העור אשר בעלי רגישות מסויימת – זהו איתות מהגוף שאותו האדם אינו בריא!

אבחון הפצעונים

חצקונים בעור הינם יכולים להיות בעלי מגוון רחב של מאפיינים. לפיכך, פריחות בעור הן מסוגים שונים, ועשויות להיראות כמו פגם קוסמטי קטן שאינו גורם לצרות רבות, או להיות בעלות אופי דלקתי בולט, שעלול לגרום סבל משמעותי למטופל הן פיזיולוגי והן נפשי.

אזורי הופעת חצקונים הם שכיחים למדי, לרוב הם יופיעו באזור הפנים, מה שנקרא אזור T (מצח, אף, סנטר), אשר בו מרוכזות בלוטות החלב המזינות את זקיק השערה. במקרים חמורים יותר, זה יכול להיות לא רק הפנים, אלא גם הגב (אקנה בגב), החזה, הכתפיים, ולפעמים אפילו הישבן והקרקפת.

אנחנו נציין בפניכם את סוגי החצקונים הקיימים:

חצקונים שחורים:

אלו הן נקודות שחורות בנקבוביות העור – קומדונים פתוחים. הם מתרחשים כתוצאה מחסימת הצינורות של בלוטות החלב. עקב שימוש בתכשירי קוסמטיקה, חשיפה לאבק וכו'. קומדונים פתוחים ממוקמים בדרך כלל באותם אזורים שבהם יש הכי הרבה בלוטות חלב, ככלל, זהו המצח, הסנטר והכנפיים של האף. קומדונים פתוחים בודדים מסולקים בדרך כלל על ידי טיפול נכון בעור. יחד עם זאת, עם עור נקבובי, היווצרות של קומדונים רבים אפשריים, ולא רק על הפנים, אלא גם באזורים אחרים של העור – על הגב, על הכתפיים וכדומה. מצב זה דורש אמצעים מיוחדים לניקוי העור וטיפול מקצועי.

חצקונים לבנים:

אלו הן הנקודות הלבנות בעור – קומדונים סגורים. חצקונים אלו נפוצים למדי. קומדון סגור הוא בליטה בצבע העור או לבן הבולטת מעט מעל פני העור. נגעים אלו בקושי מורגשים, זה מורגש רק במגע כאשר יש תחושה של ​​חוסר אחידות במרקם העור. דלקות וכל תופעות כואבות אחרות אינן קיימות בסוגי חצקונים אלו.

מיליה:

מיליום (לבן ראש) – זוהי ציסטה שטחית צפופה של בלוטת החלב. מיליה נראית כמו גרגר לבן קטן. לרוב באים מספר גושים לבנבנים ללא כאבים, לא דלקתיים, בגודל 0.5-3 מ"מ, המכילים חלב סמיך וקרטין. הם נצפים בדרך כלל על מה שנקרא אזורי T של הפנים, כמו גם על הלחיים, העפעפיים, לעתים רחוקות יותר באזור הגב וואיברי המין.

פפולות:

נגעים מסוג פפולות מכונים בדרך כלל פצעונים. הם גם מקרה החמור ביותר של חצקונים בעור. הפפולות הן פצעונים צפופים ומוגדרים היטב בעלי קוטר של 1-3 מ"מ, עולים מעט מעל הדרמיס. אך אין להם ראש מוגלתי. פפולות נוצרות בדרך כלל מקומדונים סגורים. אם הפפולה נוצרה מקומדון פתוח, אנו נראה מעין ראש כהה, כתוצאה מחסימה של זקיק השיער. פפולות יכולות להיות חצקונים דלקתיים או לא דלקתיים. באם מתרחשת דלקת, אזי צלקות עלולות להופיע ולהישאר, ולכן יש לטפל בפפולות ללא דיחוי.

פסטולות:

פסטולות אלו הם מעין כדורים קטנים, שבחלק העליון שלהם יש כתם לבן (ראש מוגלתי). סביב הפוסטולה, יש בדרך כלל אדמומיות כואבת כתוצאה מדלקת. פצעונים אלו יכולים לגרום לכאבים חזקים מאוד. פצעונים אלו יכולים להתרחש לא רק על הפנים, אלא גם באזורים שונים בגוף. באופן עקרוני, חצקונים אלו אינם מסוכנים, אך נדרש טיפול, מכיוון שהפוסטולות הן בעלות אופי זיהומי. ויש צורך בטיפול מקצועי על מנת לעלים אותם עם כמה שפחות עקבות.

ציסטות:

במקרים חמורים יותר של חצקונים מופיעים נגעים תת עוריים עמוקים – ציסטות. אלו הם נגעים תת עוריים עמוקים בקוטר של יותר מ-5 מ"מ, בעלי גוון אדמדם או כחלחל או סגלגל, חצקונים אלו כואבים במישוש. לאחר ריפוי עלולות להישאר צלקות מסוגים שונים – אטרופית, היפרטרופית, קלואידית. ציסטות הן נגעי עור מנוונים עקב תהליכים דלקתיים, בדרך כלל הם כואבים מאוד.

אם יש תהליך דלקתי ברקמות העמוקות במשך זמן רב אשר לא מטופלת. עלולה להיווצר מעין כמוסה בולטת וצפופה שבתוכה מוגלה. היווצרות זו נקראת ציסטה.

צלקות ופיגמנטציה:

כמו כן, תוצרי לוואי של חצקונים לא מטופלים או אשר טופלו בצורה לא מקצועית או אשר החלימו מעצמם, ניתן להבחין בצלקות (אלו הן ההשלכות של פצעונים לאחר החלמה), כמו גם כתמים בגדלים שונים על העור ובצבעים שונים (פיגמנטציה פוסט דלקתית).

רמות של חצקונים

צורות שונות של חצקונים מחולקות כלא דלקתיות ודלקתיות. צורות לא דלקתיות של אקנה הן קומדונים פתוחים וסגורים, מיליה. צורות דלקתיות הן פפולות, פסטולות וציסטות, כמו גם אקנה.

רמות של חצקונים מחולקות באופן הבא:

דרגה 1 – נוכחות של קומדונים ופפולות בודדות.

דרגה 2 – נוכחות של פפולות ומספר קטן של פסטולות.

דרגה 3 – נוכחות של פפולות ופסטולות ובנוסף 3 עד 5 ציסטות.

דרגה 4 – תגובה דלקתית בולטת בשכבות העמוקות של הדרמיס עם היווצרות של מספר נגעים וציסטות כואבות.

גורמים פנימיים וחיצוניים

חצקונים הם כמעט תמיד תוצאה של מגוון רחב של גורמים. יחד עם זאת, את הסיבות ניתן לחלק לשתי קבוצות גדולות – פנימיות (אנדוגניות) וחיצוניות (אקסוגניות).

• גורמים אנדוגניים (פנימיים) לחצקונים קשורים להפרעות או חריגות בפעולה הביולוגית של הגוף.
• סיבות אקסוגניות (חיצוניות) הן השפעות חיצוניות שונות על העור שעלולות לגרום לחצקונים.

בכל מקרה, הסיבה להופעת פצעונים יכולה להיות גורמים בודדים או שילוב של מספר גורמים פנימיים וחיצוניים שונים.

גורמים פנימיים:

בין הגורמים הפנימיים, קודם כל, כדאי להדגיש את השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים באופן טבעי בגוף ויכולים לעורר את הופעת החצקונים. זהו בעיקר שינוי ברמות ההורמונליות בגוף:

• גיל ההתבגרות, כאשר ההורמונים עדיין לא התבססו.
• במהלך הריון או לאחריו.
• לפני ווסת.

חלק מהפתולוגיות של האיברים הפנימיים יכולות להיות מלווה גם בחצקונים. לפיכך הופעת פצעונים אפשרית בעקבות התפתחות מחלות מסוימות כגון: תפקוד לקוי של השחלות בפוליציסטיות, מחלות של בלוטת יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה וכדומה. פריחות נצפות גם במחלות של מערכת העיכול, כגון חוסר איזון במיקרופלורה של המעי, דלקת קיבה, דלקת הלבלב, הפטיטיס, הפרעות בכיס המרה, עצירות ועוד.

אצל גברים, עם ספורט פעיל ונטילת סטרואידים אנבוליים ותזונת ספורט לשיפור ההקלה בשרירים, עשויים להופיע לפעמים סוגים שונים של פצעונים.

חצקונים אף יכולים להופיע כתוצאה ממתח. אפילו לחץ בודד רגעי מוביל לשחרור הורמונים, מה שעלול להוביל להפרעות במערכת האנדוקרינית, וכתוצאה מכך לגרום לפצעונים. מתח כרוני מוביל לשחרור מוגבר מתמיד של הורמונים ולירידה בחסינות, מה שפותח את הדרך לזיהומים רבים, כולל צורות דלקתיות של חצקונים.

מחלות ויראליות הן סיבה נוספת לחצקונים בעור. לא רק שלב חריף של הרפס, אלא גם תחילת התפתחות של קבוצת הנגיפים הרפטית מפחיתה את החסינות, וכתוצאה מכך, הגוף אינו יכול להתמודד עם ההפרה של המאזן החיידקי. עקב כך חיידקים מתרבים על העור, מה שגורם להופעת פצעונים.

גורמים חיצוניים:

בין הגורמים החיצוניים לחצקונים, קודם כל, ראוי לציין שימוש לא נכון וחסר הבחנה בתכשירי קוסמטיקה שונים. דבר זה מעורר פצעונים וטיפול יומיומי לא תקין, ושימוש מוגזם בתכשירים ומשחות קוסמטיים. בעיקר שימוש בתכשירים על חצקונים דלקתיים קיימים. כמו גם ניסיון ל"פוצץ" באופן עצמאי את אותם החצקונים.

גורם מעורר נוסף הוא שיזוף מוגזם. העור בחשיפה מוגזמת לשמש מתייבש, דבר זה מוביל להפרשת חלב מוגברת, נקבוביות סתומות והופעת פצעונים.

שפשוף יתר של העור, שימוש בכימיקלים מעוררי תגובה (כמו סוג מסויים של אבקת כביסה או מרכך), ניקוי העור בצורה מוגזמת וכדומה. כל אלה עלולים להוביל גם להיווצרות פצעונים. זאת מכיוון ששכבת ההגנה של העור נשטפת עם החיידקים הטובים שלו, אשר ממלאים תפקיד עצום בהגנה על האפידרמיס. על עור מיובש יתר על המידה נוצרים סדקים מיקרו קטנים. סדקים אלו הם שער הכניסה לזיהומים שונים.

השפעת הורמונים

זה מכבר ידוע שחצקונים באים כתוצאה משינוי ברמת ההורמונים בגוף, כלומר אחד הגורמים להופעת פצעונים הוא חוסר איזון הורמונלי. הורמונים מעוררים הם בדרך כלל טסטוסטרון, דהידרואפיאנדרוסטרון, גורם גדילה דמוי אינסולין-1. כל שינוי ברמות שלהם מוביל לפעילות יתר של בלוטות החלב ואף לשינויים בהרכב ובאיכות החלב.

אבל לא רק ההורמונים האלה גורמים לחצקונים. חוסר איזון הורמונלי בבלוטת יותרת המח, בקליפת המוח, בשחלות, באדרנל ובלוטת התריס עלולים גם הם להוביל להיווצרות חצקונים.

החמרת הפצעונים 5-7 ימים לפני תחילת הווסת נובעת מעלייה ברמת ההורמונים הסטרואידים ושינוי בהידרציה של אפיתל הזקיקים. בנוסף, גלולות למניעת הריון הן בעלות אשם מרכזי להיווצרות חצקונים. אך לא רק.

בזמן לחץ, בלוטות יותרת הכליה מייצרות יותר אנדרוגנים, מה שגורם לבלוטות החלב פעילות יתר ולירידה בחסינות – כתוצאה מכך, היווצרות חצקונים.

איך מעלימים חצקונים?

טיפול בחצקונים בפנים, בגב ובשאר אזורי הגוף מצריך טיפול מקצועי ולרוב משולב טכנולוגיות, אנו יודעים גם שפצעונים יכולים להופיע באשמתנו אנו, למשל, על ידי טיפול לא נכון (בדרך כלל אלו צורות קלות של חצקונים). אבל הרבה יותר פעמים פצעונים אלו הם סימפטום של הפרעות בגוף. לכן טיפול לא מקצועי בתכשירים חיצוניים, גם אם הוא מוביל לשיפורים זמניים, לרוב אינו נותן תוצאות מתמשכות, מכיוון שאינו מבטל את הגורם למחלה. כתוצאה מכך, הפצעונים הופים לחמורים יותר.

מטופלים רבים מגיעים אלינו לרוב עם צורות מורכבות, מוזנחות, קשות הדורשות טיפול מורכב ורציני. והשיטות שלנו מאפשרות לכם להעלים את החצקונים גם במקרים קשים – כמובן, עם יישום מדויק של המלצות הטיפול שלנו.

אנו במדיקל C מציעים לכם את הטיפול היעיל והמקצועי ביותר להסרת חצקונים. הטיפול בוצע לאלפי לקוחות מרוצים. עם מעל 22 שנות ניסיון והכי חשוב.. במחיר שפוי.

רוצים לדעת עוד איך לטפל בחצקונים? השאירו פרטים או צרו עימנו קשר ישירות בוואטצאפ.