כתמי פיגמנטציה

היפרפיגמנטציה והיפופיגמנטציה – מה הם? ואיך מטפלים בבעיות הנוצרות מפגמנטציה?

כתמי פיגמנטציה באות לידי ביטוי על העור בצורה של כתמים בהירים יותר (היפופיגמנטציה) או כהים יותר (היפרפיגמנטציה).

היפרפיגמנטציה

הסיבות להיפרפיגמנטציה ( כתמי פיגמנטציה כהים ) שונות. ראשית, מדובר בקרינה אולטרה סגולה הנפלטת מהשמש ומנורות השיזוף (UVA ו- UVB). גורם מעורר נוסף הוא שינויים הורמונליים בגוף (למשל במהלך ההריון).כתמי פיגמנטציה יכולים להופיע בכל אזורי הגוף החשופים לקרינה אולטרה סגולה. כתמי פיגמנטציה הנובעים נמשינויים הורמונליים מופיעות לרוב אצל נשים באזור הפנים (על הלחיים, השפה העליונה, הסנטר).

צורות שונות של היפרפיגמנטציה

מלזמה (melasma) או כלואזמה (chloasma) – מופיעים ככתמי פיגמנתציה חומים על המצח, הרקות, הלחיים והשפה העליונה. הסיבות להופעה הן קרינה אולטרה סגולה (UVI) לכן יש להקפיד על אמצעי הגנה מפני השמש, הורמונים נשיים (50-70% מתרחשים במהלך ההריון), כמו כן גם נטייה גנטית. מלזמה עשויה להימשך גם לאחר הריון ולידה, או לאחר הפסקת גלולות למניעת הריון. בתקופת הסתיו-חורף, התופעה יכולה להיות פחותה עקב חשיפה מועטת יותר לשמש (אך הסתיו והחורף הישראליים עדיין משופעים בימי שמש, אזי אין להסתמך על כך שאותם כתמי פיגמנטציה יעלמו).

כתמי כבד כתמי גיל (solar lentigines) – אלו כתמים חומים בהירים המופיעים בצורה לא סדירה. לנטיגו (lentigo) הוא אחד מהכתמים הראשונים המופיעים על העור ומספר הכתמים עולה עם הגיל. ככלל, כתמי כבד וכתמי גיל מופיעים בתור כתמי פיגמנתציה בפנים, כתמי פיגמנטציה בידיים ובאמה, ובגברים, למשל, כתמי פיגמנתציה בכתפיים ובין השכמות.

נמשים (freckles) – רובם יופיעו בתור כתמי פיגמנטציה תנאי מוקדם שלהם הוא ההרכב של עור בהיר ותורשה. נמשים מופיעים בשמש כבר בילדות, ונעלמים בהדרגה עם הגיל. הם יכולים להופיע על הפנים, הידיים, הכתפיים, ובין השכמות. שלא כמו שושנות השמש, הנמשים הופכים קלים יותר או נעלמים כליל בחורף.
כמו כן במידה ויש לך נמשים קבועים ניתן לבצע הסרת נמשים בלייזר הנותן פתרון יעיל מאוד.

היפרפיגמנטציה לאחר דלקת – היפרפיגמנטציה מתרחשת לאחר נזק לעור, למשל, לאחר מחלת עור דלקתית (לרוב אקנה או פסוריאזיס) או לאחר כוויות בעור. בדרך כלל, בעיה זו מתרחשת אצל אנשים עם סוגי עור כהים יותר.

פתרונות להסרת כתמי פיגמנטציה

טיפול בלייזר – הדרך היעילה ביותר בכדי לבצע הסרת כתמי פיגמנטציה, נקודות חן, נמשים וכתמי שמש. הלייזר עובד על עיקרון של חום על אותו הכתם דבר אשר מביא להפרדתו מהעור ונשירתו. בטיפול לייזר להסרת פיגמנטציה ניתן להגיע לתוצאות נפלאות בזמן קצר.

פוטותרפיה (Phototherapy) – זהו טיפול באמצעות קרינת UV. טיפול זה נחשב יעיל אך חבוי בתוכו סיכון לגרימת כוויות ולסרטן העור. בחלק מטיפולי פוטותרפיה משלבים גם טיפול פילינג כימי או נטילת תרופות כגון, מתוקסלן. דבר אשר יכול להביא לרגישות מוגברת לקרני השמש.

פילינג כימי – טיפול זה משתמש בחומרים כימיים לקילוף והסרה של הכתמים (קילוף תאי עור). בפילינג כימי אין הבטחה להעלמת הכתמים אלא להבהרתם ברמה מספקת.

קרמים – טיפול מסוג זה נמשך 4-6 חודשים ברציפות. והחומר הנחשב כהיעיל ביותר הוא הידרוקינון. קרם נוסף הוא חומצה אזלאית, שהיא חלשה יותר בהשפעתה. שתי התרופות הללו הן תרופות מרשם. עם זאת, קרמים בעלי תכונות הלבנה לא יעזרו אם הפיגמנט נמצא בדרמיס (השכבה האמצעית בעור עצמו). קרם מונע הינו קרם הגנה מפני השמש.אך כאן כבר מדובר על תהליך מניעה. לכן יש להקפיד על שימוש מתמיד בקרם הגנה (SPF 50+), לפחות כל שעתיים. ביגוד מתאים וכובעים משמשים גם כהגנה טובה.

דברים שאתם צריכים לדעת על טיפול לייזר בכתמי פיגמנטציה

אין לבצע טיפול בלייזר על עור שזוף. לאחר השיזוף האחרון באם ע"י השמש ובאם ע"י מיטת השיזוף, אמורים לחלוף לפחות 2-4 שבועות, תלוי בגוון העור שלך. כמו כן, אין להשתמש בקרם לשיזוף עצמי לפני כל טיפול.

אדמומיות ותחושת צריבה עלולות להופיע לאחר הטיפול.

במהלך שבוע לאחר הטיפול אינך יכול לבקר בבית המרחץ ובבריכה.

במהלך ההריון וההנקה, הטיפול אינו מבוצע.

שתיית אלכוהול אינה מומלצת תוך 24 שעות לאחר הטיפול.

בתוך שבוע לאחר הטיפול עלולים להופיע הקרום והפיגמנט אשר התקלפו משכבת העור.

ניתן להשתמש במוצרי איפור מיד לאחר הטיפול.

לסיכום

טיפול בכתמי פיגמנטציה (היפרפיגמנטציה) הוא דבר ראשון דרך מניעה. הקפדה על חשיפה מבוקרת לשמש ולקרני הUVA ע"י שימוש בביגוד מתאים ומריחת קרם הגנה עם מקדם הגנה מתאים במיוחד כאשר הולכים לים ובדגש על מריחת קרם הגנה מיוחד לפנים כזה שיכול למנוע הופעה של כתמי פיגמנטציה בפנים, אך באם עדיין נוצרו כתמים על העור אין סיבה להילחץ בהליך פשוט ומהיר ע"י טיפול בלייזר להסרת כתמים פיגמנטציה ניתן להתגבר על התופעה ולחזור לנשום לרווחה.

היפופיגמנטציה

הגדרה

היפופיגמנטציה נקראת גם פיגמנטציה מופחתת (צבע) של העור, השיער או הקשתית. אובדן פיגמנט מוחלט מכונה דיפגמנטציה. בשימוש קליני, שני המונחים משמשים בעיקר שם נרדף.

ישנם שתי סוגים של היפופיגמנטציה:

1. היפופיגמנטציה מולדת.

2. היפופיגמנטציה נרכשת.

רקע:

היפופיגמנטציה נגרמת על ידי היווצרות לקויה של פיגמנט המלנין על ידי המלנוציטים. תופעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מקומי (אזור ספציפי בגוף) או באופן כללי (על פני חלק נרחב בגוף). היפופיגמנטציה כללית מופיעה לדוגמא במקרי לבקנות. היפופיגמנטציה מקומית ניתן לראות, למשל, במחלת ויטיליגו ובנוסף בהקשר של מחלות עור רבות, למשל:

· פטרת השמש (Pityriasis versicolor).

· פיטיריאזיס רוזאה (Pityriasis rosea).

• עגבת.
• ספחת.
• אקזמה.
• צרעת.

כל המחלות הללו מתאפיינות או עשויות להיות מאופיינות בהיפופיגמנטציה של העור. לא תמיד ניתן לקבוע את הגורם לשינוי צבע העור רק על ידי תופעות וסימפטומים חיצוניים. לצורך אבחון נכון וייעוץ עבור קבלת טיפול הולם, יש להתייעץ עם רופא המוסמך לכך. היפופיגמנטציה יכולה להתרחש עם תת תזונה: בחולים עם מחסור בחלבון, תסמונת ספיגה נפרוטית. לאחר שחזור התזונה הרגילה, פיגמנטציה של העור מנורמלת. לרוב, קשה לטפל במקרים של ירידה בפיגמנטציה בעור. במקרים מסוימים, קל יותר להבהיר את העור שמסביב מאשר להחזיר את השינוי הצבע לנקודה הצבועה. יש להגן בקפידה על עור דהוי מפני קרינה אולטרה סגולה. חשיפה לאור שמש על כתמים כאלה, שאיבדו את יכולת השיזוף, גורמת בקלות לכוויות ועלולה לעורר התפתחות של גידולים ממאירים. הם גם נראים יותר בולטים כנגד העור הסביבני השזוף.

לבקנות – היפופיגמנטציה מולדת:

אלביניזם (לבקנות) הוא מחלה תורשתית הקשורה להפרעה של חילוף החומרים בפיגמנטים בגוף. בשפה הרפואית, קיים מחסור במלנין – חומר מיוחד (פיגמנט) המעניק צבע לעור, פיגמנט וקשתית העין, השיער והציפורניים. היעדר או ירידה בתכולת המלנין מוביל להופעת לא רק פגמים קוסמטיים, אלא גם למספר בעיות בריאותיות. כגון, חוסר סובלנות לאור השמש, לקות ראייה. בנוסף, לבקנים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן העור. אלביניזם אינו מחלה מסכנת חיים, אך היא עלולה להשפיע משמעותית על איכות החיים.

הגורמים ללבקנות

אלביניזם הוא תוצאה של מגוון הפרעות גנטיות. בגוף האדם קיימים מספר גנים הקובעים את צבע העור, השיער, הגבות, הריסים, הקשתית. כל מוטציה לפחות באחד מהם מובילה להפרת תכולת פיגמנט המלנין ובהתאם לכך להופעת לבקנות. משמעות הדבר היא כי לבקנות היא מחלה מולדת, אם כי היא לא תמיד מתבטאת באופן מיידי. אלביניזם יכול לעבור בירושה, הן באופן דומיננטי והן באופן רצסיבי (כלומר, להתבטא בכל הדורות או בדורות לא חופפים).

מלנין (מהמילה "מלנוס" שפירושו "שחור") הוא חומר שמכתים את העור בצבע מסוים. ככל שקיים בגוף יותר מלנין, כך הצבע כהה יותר. היווצרות המלנין תלויה באנזים טירוזינאז (תכולתו ופעילותם נקבעים גנטית). בהשפעת טירוזינאז והמלנין נוצר מטירוזין בתאי העור וקשתית העין. המלנין מגן על האדם מפני קרינה אולטרה סגולה על ידי יצירת כוויות שמש. מלנין בעין מאפשר לאור לחדור רק דרך האישון, מה שמאפשר לנו להסתכל באור בהיר ללא כאב, וגם מגן על העין מפני החלק הגלוי והגל הארוך של קרינת השמש.

אלביניזם היא מחלה מסתורית אפופה במיתוסים רבים. במדינות בהן רמת ההשכלה ירודה (למשל, בטנזניה), מרפאים מקומיים מפיצים שמועות על הסכנה לחברה של אנשים לבקנים. בשל כך, לבקנים נרדפים, לפעמים אפילו חייהם נמצאים בסכנה. במדינות אחרות, לבקנים מיוחסת יכולות על טבעיות, ובמיוחד ריפוי. רפואה אובייקטיבית, כמובן, רחוקה מאמונות אלה. למעשה, לבקנים הם אנשים רגילים עם מאפיינים חיצוניים קלים, ותו לא.

תסמינים

על פי מחקרים והערכות הסטטיסטיקה בעולם עומדת על אדם אחד מתוך 18,000המתאפיין מכל סוג של לבקנות. ברפואה נהוג להבחין בין שתי קבוצות קליניות גדולות של פתולוגיה זו: לבקנות מוחלטת ולבקנות חלקית (עינית). לבקנות מוחלטת מתפתחת כאשר פגם גנטי קובע את תכולת המלנין בעור, בשיער ובמערכת הראייה. לבקנות חלקית פירושה חוסר במלנין רק במערכת הראייה.

לבקנות מוחלטת – אנשים עם לבקנות מסוג זה נולדים עם עור לבן (עם גוון חלבי), שיער לבן ואירוסים כחולים. זאת בשל היעדר מוחלט של טירוזינאז (או כאשר פעילותו אפסית).

ויטיליגו – היפופיגמנטציה נרכשת

ויטיליגו הוא ללא ספק אחת הצורות המוכרות ביותר של בהקת (לבקנות). זהו מצב נרכש הנובע מאובדן הדרגתי של מלנוציטים וכך גורם לעור לאבד מצבעו (מתבהר). ויטילגו תופיע בדרך כלל בגילאים שבין 20 ל -30. השכיחות המשוערת היא 0.5-1%, ללא העדפה אתנית או מגדרית.

הכתמים הלבנים המופיעים עם ויטיליגו יכולים להיות בגדלים שונים. הם יחידים או מרובים, אך לרוב מתמזגים לכדי צורה אחת, ולוכדים את רוב העור, כולל הפנים. המחלה אינה מדבקת, אך אנשים שאינם יודעים עליה נרתעים מחולים כאלה וחושבים שהם יכולים להידבק מהם. לבעיה "מגוונת" זו יש השפעה שלילית חזקה על האדם, מכיוון שלא כולם יכולים לטפל במצבם ובמראה החריג שלהם.

ויטיליגו משפיע לרוב על

פנים (במיוחד אזורים סביב האף, העיניים, האוזניים), גב הידיים, פרקי כף היד, המרפקים, הברכיים על הקפלים, בתי השחי, המפשעה ואזור המין.

כאשר הפריחה הינה מקומית באופיה ומשפיעה על קטע אחד או יותר בחלקים שונים של הגוף, הרופאים מדברים על ויטיליגו פלחי. במקרים חמורים במיוחד, כאשר כתמים מתפשטים בגוף, אנו מדברים על צורות כלליות של ויטיליגו.

הגורמים לויטיליגו

הסיבות לפתולוגיה זו אינן מובנות במלואן, אם כי ישנן שתי דעות נפוצות בקהילה המדעית. מצד אחד הוכח כי מחסור במלנין הוא תורשתי (גנטי). מצד שני, קיימת תיאוריה בדבר האופי החיסוני של המחלה, מכיוון שבמהלך העשורים האחרונים היא נפוצה יותר בבני אדם מבעבר. מדענים מאמינים שכגורמי ויטיליגו ממלאים תפקיד גם: חומרים רעילים, מצבים מלחיצים, מחלות זיהומיות קשות, קרינה אולטרה סגולה, הפרעות הורמונליות.

איך מונעים ויטיליגו?

קודם כל, יש צורך להגן על העור מפני חשיפה לקרניים אולטרה סגולות (קרני השמש), מכיוון שכוויות שמש מופיעות במהירות באזורים הלבנים והחשופים וחולי ויטיליגו נמצאים בקבוצת סיכון גדולה יותר עקב מצבם. כיום ישנן מספר התפתחויות בטיפול בויטיליגו כגון: פוטותרפיה (חשיפה לקרני UV), טיפול בתרופות קלציפוטרין או PUVA (טיפול משולב פוטותרפיה וכדורי פסוראלן). אם הסימן הוא קטן, אזי ניתן להסוותו ע"י הפגם תכשירי קוסמטיקה (make-up). בויטיליגו לא ניתן להחזיר את הפיגמנטציה (צבע העור) לחלוטין כפי שהיה, אך באמצעות הטיפולים הקיימים ניתן לייצב את המצב באופן חלקי, ומונעים המשך התפתחות המחלה.

האם ניתן לרפא ויטיליגו לצמיתות?

למרבה הצער, אף רופא מוסמך או מוכשר כפי שיהיה לא יכול לתת אחריות של מאה אחוז כי את ויטיליגו להעלים לגמרי ולתמיד. הצלחת הטיפול תלויה במידה רבה במצב הרוח של המטופל, במצב בריאותו הנוכחי ובאזור גופו הפגוע. בנוסף לג'לים ומשחות המבוססים על הורמונים, השימוש בטיפול ב- PUVA בשילוב עם אור אולטרה סגול ולייזר נחשב לפופולרי ויעיל.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב email
מייל
שיתוף ב linkedin
LinkedIn