אנגיוקרטומה

אנגיוקרטומה אלו הם נגעי עור המתבטאים בצורה של מעין נקודות אדומות (נימי דם) שפירות. עד כה, הסיבות להופעת אנגיוקרטומה על הפין, שק האשכים, איברי המין הנשיים או הירכיים לא ידועים עדיין בעולם הרפואה. לרוב, נגעים אלו מופיעים כתוצאה מגנטיקה, כמו גם לאחר פציעה בעור או אפילו מכוויות קור.

תיאור ותסמינים

לאנגיוקרטימות יש זנים רבים והם מחולקים לקבוצות של מחלות. אחת מהן היא מחלת פורדיס, שתוארה על ידי חוקרים כבר לפני 120 שנה. הגנטיקה של היווצרות נגעי עור אלו עדיין לא ידועה, למרות שידוע שהן נגרמות מפגם התפתחותי.

לרוב, גברים מתמודדים עם בעיה זו הרבה יותר מנשים. על פי הסטטיסטיקה, אנגיוקרטומה של הפות שכיחות פחות מאשר אנגיוקרטומה באשכים או הפין. הביטויים הראשונים של המחלה מתרחשים בדרך כלל בבגרות, אם כי ישנם יוצאי דופן.

מהם התסמינים והמאפיינים של המחלה? האחרון מתבטא בצורה של מעין גושים קטנים חומים – אדומים. העור שמתחת לנגע נשאר חלק. כאשר משפשפים, אנגיוקרטיומות של הירכיים, הפות, הפין או שק האשכים עלולות לדמם. נזק אפשרי (אך די נדיר) לבלוטות החלב, הפטמות ורירית הפה.

המחלה אינה מסוכנת לבריאות החולה. בדרך כלל, מדובר בנגעי עור שפירים שהרצון להסיר אותם הינו רק מבחינה אסתטית. לכן, אין לבלבל מחלה זו עם סבוריאה, אקזמה מוקדית, נוירודרמטיטיס או למשל, מולוסקום.

סוגי אנגיוקרטומה

ישנן מספר צורות של אנגיוקרטומה:

• אנגיוקרטומה ספוראדית – מאופיינת במעין נגע של גוש כלי דם בגודל 2-5 מ"מ, קיים בדרך כלל מלידה וממוקם על עור הירך, הרגל וכף הרגל. צבע הגוש משתנה מאדום כהה לכחול-שחור, התצורה לא סדירה, ועם פציעה קלה הוא מדמם.
• אנגיוקרטומה של מיבלי (Angiokeratoma of Mibelli) – זוהי צורה תורשתית של אנגיוקרטומה עם סוג אוטוזומלי (גן אוטוזומי) דומיננטי של תורשה. לרוב מופיעה אצל בנות בגילאי 10-15 אשר סובלות גם לעיתים מאקרוציאנוזיס והזעת יתר. הפריחה מאופיינת בכתמים אדומים קטנים (נקודתיים) בכלי הדם על עור האצבעות בידיים, ברגליים, נגעים אלו גדלים באיטיות (עד 5 מ"מ קוטר), עולים מעל פני העור וצבעם עם הזמן הופך כהה יותר.
• אנגיוקרטומה פפולרית בודדת – מתפתחת בדרך כלל בין הגילאים 10 ל-40 שנים עם הופעתה של אנגיוקרטומה ספורדאית, אשר גדלה בחדות (עד 10 מ"מ) בצורה של גוש עם משטח יבלות, הבולט מעל העור שמסביב. צבע הנגע הינו אדום כהה או כחול-שחור.
• אנגיוקרטומה של פורדייס (אנגיוקרטומה של שק האשכים והפות) – מתפתחת בגיל מאוחר יותר (מגיל 16 עד 70 שנים). התפתחותו מתאפשרת על ידי קיפאון ורידי מקומי ושינויים דיסטרופיים בסיבים האלסטיים של עור שק האשכים. אנגיוקרטומה זו מאופיינת קלינית על ידי גושים קטנים (1-4 מ"מ בקוטר), אדומים בוהקים אשר מתגברים בהדרגה בגודלם והופכים לכהים יותר, הממוקמים לאורך הכלים השטחיים הוורידים על גבי העור. אנגיוקרטומה של הפות היא הרבה פחות שכיחה בנשים מבוגרות.
• מחלת פברי Angiokeratoma corporis diffusum – Fabry diseas)) – הפרעה גנטית נדירה הקשורה ל-X, חמורה יותר אצל גברים, קלה יותר אצל נשים.

טיפול באנגיוקרטומה

בעבר, נעשה שימוש בשיטות שונות להסרת נגעים מסוג זה, אך אף אחת מהשיטות לא הוכחה כיעילה ב-100%. הדבר נובע בעיקר מהעובדה שהגורמים הקליניים למחלה לא ברורים מספיק.

יחד עם זאת, כדי להסיר אנגיוקרטומה באשכים, בירכיים, בפות ובפין. נעשה שימוש בשיטות הבאות:

• אלקטרוקרישה / מחט חשמלית – הסרה באמצעות זרם חשמלי. שיטה הנחשבת נחותה וזולה. לרוב לא מספקת להסרה מוחלטת של הנגעים. החיסרון הגדול של שיטה זו, שעקב הצורך לחזור על הפעולה מספר פעמים על כל נגע קיים סיכוי גבוה להיווצרות צלקות באזורים המטופלים.
• חנקן נוזלי – שיטה זו משתמשת בפעולת הקפאת הרקמות של הנגעים. זו השיטה הזולה ביותר והזמינה ביותר בקופות החולים. יחד עם זאת, עצם הפעולה שלה היא אינה מדוייקת כלל ולרוב פעולת בצורה שטחית מאוד. שכן, הרופא משפריץ על האזור בו הנגעים קיימים בתקווה שלא יפגעו רקמות עור בריאות סמוכות. גם בשיטה זו יש צורך לחזור מספר פעמים על הפעולה.
• חיתוך כירורגי – השיטה הנפוצה ביותר להסרת נגעים בעור. אך יחד עם זאת, זוהי השיטה שכמעט בוודאות תשאיר צלקות באזור ההסרה.
• לייזר – הסרת אנגיוקרטומה בלייזר הינה השיטה היעילה והמתקדמת ביותר. הודות לפעולה המדוייקת של קרן הלייזר והיכולת לקבוע את אורך הגל. אין פגיעה ברקמות סמוכות, כמו כך אין פגיעה בשכבות העור העמוקות. בשיטה זו לרוב הנגעים מוסרים בטיפול אחד והסיכוי להיווצרות צלקות הוא הנמוך ביותר.

חשוב לדעת!! בשום פנים ואופן אסור לסחוט נגעי עור מסוג אנגיוקרטומה או לטפל בהן באופן עצמאי או בבית. כל רצון להסיר נגעי עור אלו יכול להתבצע רק לאחר התייעצות עם רופא עור ואבחון של הנגעים.

הסרת אנגיוקרטומה בלייזר

במקרה אשר מדובר במספר נגעים (יכול אף להגיע ל20 ויותר), טיפול לייזר הוא הטיפול הטוב ביותר. קרן הלייזר לא רק מסירה את הנגעים, אלא גם מעוררת תהליכים חשובים רבים. במקביל, הגמישות של קרום העור נשמרת, המיקרו-סירקולציה של זרימת הדם מנורמלת, ורקמות העור מתחדשות.

בדרך כלל, טיפול בלייזר מאפשר להיפטר לחלוטין מנגעים אלו, אלא אם כן, כמובן, אזור הנזק לעור נרחב מדי והמחלה אינה כרונית ותורשתית. משך הטיפול בלייזר הוא מינימלי, והתוצאה הינה מיידית. יחד עם זאת, חשוב לזכור שיש תהליך החלמה (כמו בכל שיטה אחרת). אך בהסרה בלייזר לרוב תהליך ההחלמה קצר יותר והעור חוזר למראה הרגיל שלו ללא צלקות.

שאלות נפוצות

לאחר הסרת אנגיוקרטומה, האם הנגעים יכולים לחזור?

הסרת הנגעים מאפשרת להיפטר מהבעיה הפיזית (נגעי העור). יחד עם זאת, המחלה התורשתית לא נעלמת, כך שתיתכן הופעה מחדש של נגעים במקומות אחרים בגוף.

עד כמה זה כואב להסיר אנגיוקרטומה באשכים?

שימוש בשיטת הלייזר כרוך בהליך כמעט ללא כאבים. פעימות הלייזר קצרות, כך שהמטופל חש אי נוחות קלה בלבד. לאנשים עם עור רגיש במיוחד, ניתן להשתמש במשחת אלחוש טרם ההסרה.

כיצד ניתן להבחין בין אנגיוקרטומה להמנגיומה או סוג של נגעי עור אחרים?

זאת ניתן לאבחן רק על ידי רופא עור בקופת חולים. אשר יקבע את האבחנה לאחר סדרת בדיקות מסויימות.

האם ניתן להסיר אנגיוקרטומה?

אנגיוקרטומות הן תצורות שפירות הקשורות להיפרקרטוזיס (עיבוי השכבה החיצונית ביותר של העור) עורי. אנגיוקרטומה באשכים בדרך כלל אינן מצריכות טיפול תרופתי שכן אלו נגעים שפירים המפריעים מבחינה אסתטית. ניתן לטפל בהם בצורה יעילה ובטוחה באמצעות כריתה כירורגית, מחט חשמלית, חנקן נוזלי ובלייזר (אשר זו השיטה העדיפה והמומלצת ביותר).

רוצים לדעת עוד על הסרת אנגיוקרטומה בלייזר? השאירו פרטים באתר או צרו עמנו קשר ישירות בוואטצאפ.